קצובת הבראה וביגוד לשנות הלימודים תשע"ו – תשע"ז (9/2015 – 8/2017) :

עדכנתי בבלוג תחת לשונית "מידע שימושי" את טבלאות קצובת הביגוד וההבראה לשנות הלימודים תשע"ו – תשע"ז.

Share

קצובת הבראה וביגוד לשנת הלימודים תשע"ה (9/2014 – 8/2015) :

עדכנתי בבלוג תחת לשונית "מידע שימושי" את טבלאות קצובת הביגוד וההבראה לשנת הלימודים תשע"ה.

כפי שניתן לראות, קצובת הביגוד וההבראה קטנו ביחס לשנה שעברה. (הבראה – 425 ש"ח השנה לעומת 427 ש"ח בשנה שעברה, וביגוד רמה ג' – 1,510 ש"ח השנה לעומת 1,516 ש"ח בשנה שעברה.)

בשנים שעברו הייתה עליה בקצובות ביחס לשנה הקודמת אולם השנה זה הפוך. קיטון! לא ברור למה ולא שמעתי אף אחד ממשרד האוצר או החינוך מדבר על כך. זה נעשה בשקט בשקט בלי שהרגשנו. אמנם מדובר בקיטון של שקלים בודדים אבל בחייאת, אם רוצים לחסוך כסף, למה להקטין, פשוט תשאירו את זה כך, כמו שנה שעברה, בלי להגדיל או להקטין.

מישהו הזכיר כאן צדק חברתי?!

 

Share

האם קיימת חובה על מוסד מוכר שאינו רשמי להשוות תנאי שכר עובדיו לשכר של עובדים בחינוך הרשמי ?

 

בטרם נבחן ונענה על שאלה זו, קצת רקע :

במערכת החינוך בישראל פועלים מוסדות חינוך מכמה סוגים :

  1. מוסדות החינוך הרשמי, שמוחזקים וממומנים על ידי המדינה או על ידי הרשויות המקומיות שתחתן הם פועלים (הוצאות שכר, פיתוח והוצאות שוטפות) ויש עליהם פיקוח מלא של משרד החינוך.
  2. מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, המתנהלים בפיקוח חלקי של משרד החינוך ולכן גם ממומנים (לכאורה) באופן חלקי. (בעלויות חינוך).
  3. מוסדות פטור, הם בד"כ עמותות שמתנהלים ללא פיקוח שוטף של משרד החינוך וגם הם ממומנים באופן חלקי ובשיעור נמוך יותר ממוסדות מוכרים שאינם רשמיים.

בתוך חלוקה זו ישנם חלוקות נוספות אולם בשלב זה אין רלוונטיות לנושא הנדון .

אציין, שבמסגרת חלוקה זו פועלים גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חט"ב ובתי ספר על יסודיים.

מוסדות מוכרים ורשמיים הם "איבר" של המדינה וכאמור, ממומנים על ידה ואילו מוסדות מוכרים שאינם רשמיים הם לרוב בבעלות גופים פרטיים כגון עמותות או חברות בע"מ (נקראים גם בעלויות חינוך), ואין חובה על המדינה במימונם.

הורים רשאים לבחור אם ילדיהם ילמדו בחינוך הציבורי – מוסדות חינוך מוכרים ורשמיים, או בחינוך הפרטי – מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. לשם כך נקבעו ונתקנו בחוק ובתקנות הוראות שונות שנועדו להבטיח כי במוסד המוכר שאינו רשמי יתקיימו תנאים מסוימים, הן באחזקת המוסד והן בתוכניות הלימודים שבהם.

מכוח הסמכות של שר החינוך, הותקנו התקנות שבהן נקבעו קריטריונים להכרה במוסד חינוך, כמוסד מוכר שאינו רשמי.

מאזניים

קריטריונים אלה נקבעו בתקנה 3(א') לתקנות חינוך ממלכתי אשר קובעת, בין היתר, בסעיף 6 : "משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים".

סעיף זה בעצם קובע תנאי שהוא חלק מהתנאים הנוגעים לאיכות ההוראה ובהם השכלת המורים ותנאי שכרם.

כלומר, על מנת שמוסד חינוכי יזכה ל"הכרה", נדרש ממנו כי משכורות המורים והעובדים שלו יהיו בדיוק לפי המשכורות המשולמים למורים ועובדים במוסדות חינוך רשמיים.

זה המקום להעיר, שאין חובה של משרד החינוך לתקצב מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי ולכן גם אין קשר בין קיומו של תקצוב לבין המסקנה (המשפטית) המתבקשת על פי תקנה 3(א') (6) לתקנות.

מה שנותר הוא לברר האם זה חל רק על עובדי ההוראה או גם על יתר העובדים ובכלל זה סייעות בגנים ובבתי הספר.

לשון תקנה3(א') (6) לתקנות מאד ברורה, וענינה "השוואה" בהתייחסות לעובדי ההוראה קרי המורים ובהתייחסות ליתר העובדים קרי סייעות וכיוצ"ב. שוב אצטט מהתקנה : "משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים" והכוונה כאן במילה "עובדים" היא למעשה גם לכל יתר העובדים, ובכלל זה גם הסייעות למינם.

גם מבחינת התכלית, התקנה נועדה להבטיח כי כוח האדם במוסד החינוכי הלא רשמי לא ייפול ברמתו מכוח האדם כמו במוסד הרשמי.

ניתן לסכם ולומר, כי בעלויות חינוך המוכרים ואינם רשמיים, ואשר מנהלים גני ילדים, בתי ספר יסודיים או בתי ספר על יסודיים, מחויבים להשוות את תנאי שכר עובדיהם, בין אם מדובר בעובדי ההוראה והחינוך ובין אם מדובר ביתר העובדים כדוגמת הסייעות, לשכר המשולם במוסדות החינוך הרשמיים.

Share

האם חוק נהרי עושה קמבק ?!

אם זה אכן יקרה אז יהיה ניתן לומר שזו בשורה משמחת עבור בעלויות החינוך השונות אשר יוכלו לקבל תוספות תקציביות נוספות, מעבר לתקציבן השוטף ממשרד החינוך.

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין מפלגת ש"ס ובין מפלגת השלטון – הליכוד, נקבע, בין היתר, בסעיף 62 בפרק "חינוך ורווחה" כי "במסגרת חוק ההסדרים הקרוב יבוטלו סעיפים 2-3 לחוק שינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב לשנים 2013 ו- 2014) ששינו את סעיף 11א' בחוק חינוך ממלכתי התשי"ג – 1953 באופן שנוסחו של הסעיף יהיה לפני התיקון הנ"ל כולל התקנת תקנות שהיו בתוקף ב- 2012".

במילים אחרות,כפי שזה נראה, חוק נהרי יחזור להיות בתוקף כפי שהיה עד וכולל שנת 2012 ובעלויות חינוך יוכלו לדרוש את תוספת התקציב המגיעה להם מהרשות המקומית שבה הם נמצאים.

כעת נותר רק להמתין ולקוות שההסכם אכן יתממש.

Share

עדכונים

כמה עדכונים :

  1. פרסמתי כאן את הסכמי אופק חדש החל מההסכם הקובע מיום 25 בדצמבר 2008 ועד היום, ובסה"כ שלושה הסכמים . ניתן לצפות בהם תחת לשונית "מידע שימושי" ו"הסכמי אופק חדש" .
  2. עדכנתי את הסכומים לקצובת ביגוד והבראה לשנת הלימודים תשע"ד. ניתן לצפות בהם תחת לשונית "מידע שימושי" ו"קצובת ביגוד והבראה".

לנוחיותכם .

 

Share

חוק נהרי, מהו ?

nahari_meshulamכחלק מהשירותים שאני מעניק, אלו חוות דעת כלכליות / תקציביות בבדיקה וניתוח תקציבי רשויות מקומיות  עבור עמותות (בעלויות פרטיות) המנהלות מוסדות חינוך מוכרים שאינם רישמיים, בהשגת תקציבים ,מהרשות המקומית שבתחומה הם פועלים, במסגרת חוק נהרי.

במאמר קצר זה אתן סקירה כללית מאד מהו חוק נהרי ובהמשך, במאמרים הבאים, אשתדל לסקור את חוק נהרי ברמה פרטנית יותר ובמקביל להתפתחויות החוקתיות שמתחדשות חדשות לבקרים. בהמשך אסקור גם פסקי דין שניתנו בתחום והפרשנויות שניתנו לחוק בעקבות כך.

אז מהו בעצם חוק נהרי ?

ביום 21 למאי 2007 תוקן (תיקון מס' 7) חוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953 על ידי הוספת סעיף 11א' לחוק, הדורש את השתתפות הרשויות המקומיות בתקציב מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים. יוזם החוק הוא ח"כ משולם נהרי מסיעת ש"ס בכנסת דאז.

בהמשך, במסגרת תיקון מס' 11 מיום 27 ליולי 2009 הוסף, בין השאר, כי השתתפות הרשות המקומית כאמור יכול שתהא בכסף או בשווה כסף.

סעיף 11א' קובע כי רשות מקומית תשתתף בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים הפועלים בתחומה, בשיעור יחסי להשתתפותה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים שבתחומה. השיעור היחסי  להשתתפות הרשות המקומית הינו אותו שיעור יחסי בו משתתפת המדינה בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים אל מול השתתפותה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים.

ובמילים אחרות, תוספת סעיף 11א' לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953 נקרא גם חוק נהרי.

בעקבות הוספת סעיף 11א' לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953, תוקנו תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) התשס"ח 2007 והוספה תקנה 9 שקובעת ומפרטת את ההסדר הקובע לעניין השתתפות המדינה בתקציב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, למעט המוסדות שבבעלות מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני בארץ ישראל.

במאמרים הבאים אנסה לפרט יותר על מה בדיוק חל החוק , אלו סוגי תקציבים נכללים במסגרת החוק ומה ההתפתחויות המשפטיות שקרו לאחרונה במסגרת חוק נהרי.

 

Share

גמול חינוך מיוחד או גמול חינוך רגיל או שניהם???

אני מקבל הרבה שאלות מעובדי הוראה באמצעות המייל שלי ולרוב אני עונה להם ישירות למייל. לפני מספר ימים נשלחה אלי למייל שאלה, שיכולה להיות אקטואלית לעוד אנשים ולכן אני רוצה להעלות אותה כאן וגם לענות עליה כאן .

השאלה היא מדוע מורת שילוב בבית ספר יסודי שעברה מחינוך כיתה להוראת שילוב (בשנת תשע"א) אינה זכאית לגמול חינוך כיתה (אותו מקבלות כל מורות השילוב) ??

בטח הבנתם שמה שנמצא בסוגריים זה אינדיוידואלי לאותה מורה ששאלה את השאלה. בכל מקרה לפני שאענה על השאלה אני רוצה שנבין קודם את השאלה ונגדיר את המושגים באופן מדויק.

ממה שהבנתי מהשאלה זה שמדובר במורה מחנכת אשר שילבה בכיתתה ילדי חינוך מיוחד (או לפחות בהגדרה) וכעת הפסיקה להיות מחנכת אלא מורה משלבת של אותם ילדים משולבים, בתוך כיתה רגילה.

בשאלה הזו יש שני מושגים מרכזיים שנגדיר ואז ממילא התשובה תהיה מאד פשוטה.

"מורה משלב" – מורה משלב נקרא כך כאשר מורה מחנך משלב בכיתתו לפחות 6 תלמידים שהוגדרו ואובחנו כתלמידי חינוך מיוחד ועברו ועדת השמה לצורך כך.

"מורה משתלב" – מורה משתלב נקרא כך כאשר עוסק בהוראה עם אותם תלמידים משולבים, שאובחנו כתלמידי חינוך מיוחד ועברו ועדת השמה, בתוך כיתה רגילה שנקראת כיתה משלבת.

במקרה כזה , ברור שהמורה המשלב זכאי לגמול חינוך (רגיל). מעבר לכך, וכאן החידוש, הוא זכאי גם לגמול חינוך מיוחד, וגובה הגמול תלוי כבר בהכשרתו.

מה קורה עם מורה משתלב? ברור שהמורה המשתלב זכאי לקבל גמול חינוך מיוחד וכמובן גובה הגמול תלוי בהכשרתו. מעבר לכך, וגם כאן החידוש, הוא זכאי לקבל גם גמול חינוך (רגיל) בשיעור של 10%. ההיגיון שעומד מאחורי זה, שאותו מורה משמש כמחנך של אותם קבוצת תלמידי חינוך מיוחד והוא המחנך הישיר שלהם.

וכעת גם התשובה היא מאד פשוטה. אותה מורת שילוב שעברה מחינוך כיתה להוראת שילוב זכאית לגמול חינוך כיתה .

כמובן שכל מה שכתבתי פה זה בהנחה שאותה מורה לא הוגדרה כמורה מסייעת אלא כמורה עיקרית ומחנכת של אותה קבוצת תלמידי חינוך מיוחד.

Share

מחליפים את מנהלי קרנות ההשתלמות

בתחילת חודש אוגוסט 2011 פורסם בעיתון העסקים גלובס כי בית ההשקעות "פסגות" זכה במכרז לניהול ארבע קרנות ההשתלמות של המורים והגננות בהיקף כספי של כ-13 מיליארד ש"ח. דמי הניהול שאותם תגבה פסגות יעמדו על 0.15% מנכסי הקרנות וזה יניב לפסגות הכנסות של כ-20 מיליון ש"ח בשנה.

קרנות ההשתלמות של המורים והגננות כוללות ארבע קרנות נפרדות , שהגדולה בהן מנהלת 8.5 מיליארד ש"ח.

ע"פ מסקנות ועדת בכר, מנועים הבנקים מלהמשיך לנהל השקעות ולכן נאלצו הקרנות לבחון ניהול חיצוני וכאמור, לצורך העניין נבחרה פסגות. עד סוף חודש אוגוסט 2011 נוהלו הקרנות ע"י מודוס סלקטיב שהיא חברה בת של הבנק הבינלאומי הראשון והחל מיום 1/9/2011 הקרנות ינוהלו ע"י בית ההשקעות פסגות.

דמי הניהול ששילמו הקרנות למודוס/הבינלאומי עמדו על כ- 0.4% לשנה , וכעת יעמדו על 0.15% לשנה. ועל מנת לסבר את האוזן , עובד עם משכורת של כ-7,000 ש"ח ברוטו לחודש יחסוך כ-30 ש"ח בשנה בגין דמי ניהול עבור קרן ההשתלמות שלו. 

Share

הרפורמה בחינוך – מאמר 8 – חישוב השכר למורים שאינם אקדמאיים

שאלה שמאוד מטרידה מורים רבים ללא תואר אקדמאי ואשר מלמדים במוסד הנמצא ערב הכניסה לאופק חדש , היא מה יהיה גובה שכרם באופק חדש . אדגיש כי מדובר במורים ללא תואר אקדמי כלל  ולכל היותר בעלי תעודת הוראה או תעודת מורה בכיר .

הסכם אופק חדש מגדיר באופן מדויק את גובה שכרם של מורים אלה. אני רוצה לסקור כאן בעזרת דוגמא את אופן ביצוע חישוב שכרם ולראות האם השינוי שיחול בשכרם הוא חיובי או שלילי ולבסוף להגיע למסקנה, על מנת שיוכלו לכלכל את צעדיהם בצורה נבונה לקראת כניסתם לאופק חדש. 

כהרגלנו נתחיל בדוגמא :

מורה בכיר מקצועי עם 15 שנות וותק בבית ספר יסודי. עובד במשרה מלאה (100%) .השכר להמרה חושב ויצא 6,000 ₪ עם כל הרכיבים הכלולים לשיעור משרה שלמה דהיינו 100%.

בהתאם לנתונים אלו, יעמוד שיעור ההמרה ע"פ הסכם אופק חדש למורים בבתי ספר יסודיים בשיעור של 17%, ואז גם השכר שהומר יהיה : 6,000 * 1.17 = 7,020 ₪ .

לצערנו זה לא נגמר כאן . מה שנותר לעשות הוא להכפיל סכום זה ב-80% בלבד . כלומר המורה מקבל 80% מהסכום שהומר לעיל . ונחשב : 80% * 7,020 = 5,616 ₪ בלבד.

בנקודה זו אני אעצור ואעיר 2 הערות :

  • לא ברור בכלל למה דווקא 80% . למה לא 95% למשל ?? מה זה ?? סוג של ענישה??? כנראה משהו דומה . משרד החינוך במהלך כזה רוצה לכפות על המורים הלא אקדמאיים להזדרז ולהוציא תואר אקדמי .
  • אם נבחן את 2 הסכומים , כלומר הסכום שלפני ההמרה ולאחריה נראה שמדובר בהפרש משמעותי לרעת הסכם אופק חדש .

נמשיך ,כעת אותו שכר שהומר דהיינו 5,060 ₪ יותאם לטבלת שכר של אופק חדש לאותו סוג של מורים . ובמקרה שלנו מורה בכיר . (כן , גם להם בנו טבלת שכר) .

בלי שאתעמק בטבלה אני מניח שהסכום יהיה קרוב מאוד לסכום הזה כלומר השכר יעמוד על כ- 5,100 ₪ .

ושוב נשווה רגע , 5,100 ₪ באופק חדש לעומת 6,000 ₪ לפני אופק חדש , הפרש של 900 ₪ ובשיעור של כ15% לרעת המורה .

בנקודה זו אני רוצה להדגיש כמה דגשים :

  • אותו מורה חייב לחתום על מסמך שבו הוא מתחייב להוציא תואר אקדמי בתוך 4 שנים . בעיה!!
  • במסגרת העבודה באופק חדש שעות העבודה שלו ישתנו בהתאם. כלומר הוא יעבוד יותר שעות עבודה ובפחות שכר . כפי שאתם רואים לעיל, הירידה בשכר ממש מודגשת .
  • כפי שידוע יש קידום בדרגות בטבלאות השכר (חוץ מהקידום בשנים). חשוב לציין שהתגמול בשכר בגין קידום זה לא ישולם למורה אלא רק לאחר הזכאות לתואר האקדמי.

ה"סוכרייה" לכאורה שיש בהסכם למורים שאינם אקדמיים הוא כדלהלן :

  • מורים שסיימו את התואר יהיו זכאים לקבל את הפרשי השכר בין מה שחושב להם בפועל לבין מה שהיה אמור להיות מחושב לפי 100% המרה . כלומר אם אתם זוכרים את החישוב שבו השכר להמרה חושב לפי 80% בלבד שבו הורידו 20% ללא הסבר מתקבל על הדעת . אז כעת את אותם 20% מחזירים רטרואקטיבית. אבל מה לעשות שהסוכרייה מרה. מחזירים את זה לפי טבלאות של מורה בכיר ולא מורה בעל תואר אקדמי . במקרה שלנו אם התואר התקבל לאחר 2 שנים אז ההפרש יעמוד על סך של כ- ( 7,020-5,616 ) * 24 = 33,696 ₪ .
  • כמו כן, אם בתקופה זו היה קידום בדרגה (כפי הידוע יש קידום בדרגות כל 3 שנים), אז הפרשי השכר בגין קידום זה , שעד היום לא התקבלו, ישולמו כעת.

המסקנה המתבקשת כאן היא דיי עגומה.

לא מומלץ לעבור לאופק חדש למורים שאינם אקדמאיים. השכר יורד ושעות עבודתם יעלה. אני לא רוצה בכלל להזכיר את נושא הפגיעה בתנאים הסוציאליים הנגזרים מהשכר ומקרה שלנו שכר נמוך יותר. באם קיימים מורים שבכל זאת חייבים לעבור לאופק חדש אז להשתדל ולהוציא כמה שיותר גמולים לפני המעבר לאופק חדש ולאחר המעבר לסיים כמה שיותר מוקדם את התואר האקדמאי . ויפה שעת אחת קודם.

ההמשך יהיה במאמר הבא שבו נבדוק איך אותו מורה שראינו לעיל ישובץ בטבלאות השכר למורים אקדמיים לאחר הזכאות שלו לתואר אקדמי .

אשמח לתגובתכם.

Share

הרפורמה בחינוך – מאמר 7 – חישוב פנסיה במסגרת אופק חדש

הרבה שאלות התעוררו בנושא השינוי שחל בחישוב הפנסיה התקציבית במסגרת אופק חדש. אני רוצה לעשות סדר בכל הנושא ולהדגים לכם ע"י דוגמא את השינוי שחל באופן חישוב הפנסיה ולראות אם חל שינוי שמיטיב עם העובדים או בעצם ההיפך מזה .
כפי שידוע, בהתאם לחוק הגמלאות , השכר הקובע לצורך חישוב הפנסיה התקציבית הוא השכר האחרון ערב היציאה לגמלאות . כלומר המשכורת הקובעת לקצבה מחושבת על פי רכיבי השכר לקצבה המשולמים בשנה האחרונה שלפני הפרישה . [Read more…]

Share