האם קיימת חובה על מוסד מוכר שאינו רשמי להשוות תנאי שכר עובדיו לשכר של עובדים בחינוך הרשמי ?

 

בטרם נבחן ונענה על שאלה זו, קצת רקע :

במערכת החינוך בישראל פועלים מוסדות חינוך מכמה סוגים :

  1. מוסדות החינוך הרשמי, שמוחזקים וממומנים על ידי המדינה או על ידי הרשויות המקומיות שתחתן הם פועלים (הוצאות שכר, פיתוח והוצאות שוטפות) ויש עליהם פיקוח מלא של משרד החינוך.
  2. מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, המתנהלים בפיקוח חלקי של משרד החינוך ולכן גם ממומנים (לכאורה) באופן חלקי. (בעלויות חינוך).
  3. מוסדות פטור, הם בד"כ עמותות שמתנהלים ללא פיקוח שוטף של משרד החינוך וגם הם ממומנים באופן חלקי ובשיעור נמוך יותר ממוסדות מוכרים שאינם רשמיים.

בתוך חלוקה זו ישנם חלוקות נוספות אולם בשלב זה אין רלוונטיות לנושא הנדון .

אציין, שבמסגרת חלוקה זו פועלים גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חט"ב ובתי ספר על יסודיים.

מוסדות מוכרים ורשמיים הם "איבר" של המדינה וכאמור, ממומנים על ידה ואילו מוסדות מוכרים שאינם רשמיים הם לרוב בבעלות גופים פרטיים כגון עמותות או חברות בע"מ (נקראים גם בעלויות חינוך), ואין חובה על המדינה במימונם.

הורים רשאים לבחור אם ילדיהם ילמדו בחינוך הציבורי – מוסדות חינוך מוכרים ורשמיים, או בחינוך הפרטי – מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. לשם כך נקבעו ונתקנו בחוק ובתקנות הוראות שונות שנועדו להבטיח כי במוסד המוכר שאינו רשמי יתקיימו תנאים מסוימים, הן באחזקת המוסד והן בתוכניות הלימודים שבהם.

מכוח הסמכות של שר החינוך, הותקנו התקנות שבהן נקבעו קריטריונים להכרה במוסד חינוך, כמוסד מוכר שאינו רשמי.

מאזניים

קריטריונים אלה נקבעו בתקנה 3(א') לתקנות חינוך ממלכתי אשר קובעת, בין היתר, בסעיף 6 : "משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים".

סעיף זה בעצם קובע תנאי שהוא חלק מהתנאים הנוגעים לאיכות ההוראה ובהם השכלת המורים ותנאי שכרם.

כלומר, על מנת שמוסד חינוכי יזכה ל"הכרה", נדרש ממנו כי משכורות המורים והעובדים שלו יהיו בדיוק לפי המשכורות המשולמים למורים ועובדים במוסדות חינוך רשמיים.

זה המקום להעיר, שאין חובה של משרד החינוך לתקצב מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי ולכן גם אין קשר בין קיומו של תקצוב לבין המסקנה (המשפטית) המתבקשת על פי תקנה 3(א') (6) לתקנות.

מה שנותר הוא לברר האם זה חל רק על עובדי ההוראה או גם על יתר העובדים ובכלל זה סייעות בגנים ובבתי הספר.

לשון תקנה3(א') (6) לתקנות מאד ברורה, וענינה "השוואה" בהתייחסות לעובדי ההוראה קרי המורים ובהתייחסות ליתר העובדים קרי סייעות וכיוצ"ב. שוב אצטט מהתקנה : "משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים" והכוונה כאן במילה "עובדים" היא למעשה גם לכל יתר העובדים, ובכלל זה גם הסייעות למינם.

גם מבחינת התכלית, התקנה נועדה להבטיח כי כוח האדם במוסד החינוכי הלא רשמי לא ייפול ברמתו מכוח האדם כמו במוסד הרשמי.

ניתן לסכם ולומר, כי בעלויות חינוך המוכרים ואינם רשמיים, ואשר מנהלים גני ילדים, בתי ספר יסודיים או בתי ספר על יסודיים, מחויבים להשוות את תנאי שכר עובדיהם, בין אם מדובר בעובדי ההוראה והחינוך ובין אם מדובר ביתר העובדים כדוגמת הסייעות, לשכר המשולם במוסדות החינוך הרשמיים.