האם קיימת חובה על מוסד מוכר שאינו רשמי להשוות תנאי שכר עובדיו לשכר של עובדים בחינוך הרשמי ?

 

בטרם נבחן ונענה על שאלה זו, קצת רקע :

במערכת החינוך בישראל פועלים מוסדות חינוך מכמה סוגים :

  1. מוסדות החינוך הרשמי, שמוחזקים וממומנים על ידי המדינה או על ידי הרשויות המקומיות שתחתן הם פועלים (הוצאות שכר, פיתוח והוצאות שוטפות) ויש עליהם פיקוח מלא של משרד החינוך.
  2. מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, המתנהלים בפיקוח חלקי של משרד החינוך ולכן גם ממומנים (לכאורה) באופן חלקי. (בעלויות חינוך).
  3. מוסדות פטור, הם בד"כ עמותות שמתנהלים ללא פיקוח שוטף של משרד החינוך וגם הם ממומנים באופן חלקי ובשיעור נמוך יותר ממוסדות מוכרים שאינם רשמיים.

בתוך חלוקה זו ישנם חלוקות נוספות אולם בשלב זה אין רלוונטיות לנושא הנדון .

אציין, שבמסגרת חלוקה זו פועלים גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חט"ב ובתי ספר על יסודיים.

מוסדות מוכרים ורשמיים הם "איבר" של המדינה וכאמור, ממומנים על ידה ואילו מוסדות מוכרים שאינם רשמיים הם לרוב בבעלות גופים פרטיים כגון עמותות או חברות בע"מ (נקראים גם בעלויות חינוך), ואין חובה על המדינה במימונם.

הורים רשאים לבחור אם ילדיהם ילמדו בחינוך הציבורי – מוסדות חינוך מוכרים ורשמיים, או בחינוך הפרטי – מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. לשם כך נקבעו ונתקנו בחוק ובתקנות הוראות שונות שנועדו להבטיח כי במוסד המוכר שאינו רשמי יתקיימו תנאים מסוימים, הן באחזקת המוסד והן בתוכניות הלימודים שבהם.

מכוח הסמכות של שר החינוך, הותקנו התקנות שבהן נקבעו קריטריונים להכרה במוסד חינוך, כמוסד מוכר שאינו רשמי.

מאזניים

קריטריונים אלה נקבעו בתקנה 3(א') לתקנות חינוך ממלכתי אשר קובעת, בין היתר, בסעיף 6 : "משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים".

סעיף זה בעצם קובע תנאי שהוא חלק מהתנאים הנוגעים לאיכות ההוראה ובהם השכלת המורים ותנאי שכרם.

כלומר, על מנת שמוסד חינוכי יזכה ל"הכרה", נדרש ממנו כי משכורות המורים והעובדים שלו יהיו בדיוק לפי המשכורות המשולמים למורים ועובדים במוסדות חינוך רשמיים.

זה המקום להעיר, שאין חובה של משרד החינוך לתקצב מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי ולכן גם אין קשר בין קיומו של תקצוב לבין המסקנה (המשפטית) המתבקשת על פי תקנה 3(א') (6) לתקנות.

מה שנותר הוא לברר האם זה חל רק על עובדי ההוראה או גם על יתר העובדים ובכלל זה סייעות בגנים ובבתי הספר.

לשון תקנה3(א') (6) לתקנות מאד ברורה, וענינה "השוואה" בהתייחסות לעובדי ההוראה קרי המורים ובהתייחסות ליתר העובדים קרי סייעות וכיוצ"ב. שוב אצטט מהתקנה : "משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים" והכוונה כאן במילה "עובדים" היא למעשה גם לכל יתר העובדים, ובכלל זה גם הסייעות למינם.

גם מבחינת התכלית, התקנה נועדה להבטיח כי כוח האדם במוסד החינוכי הלא רשמי לא ייפול ברמתו מכוח האדם כמו במוסד הרשמי.

ניתן לסכם ולומר, כי בעלויות חינוך המוכרים ואינם רשמיים, ואשר מנהלים גני ילדים, בתי ספר יסודיים או בתי ספר על יסודיים, מחויבים להשוות את תנאי שכר עובדיהם, בין אם מדובר בעובדי ההוראה והחינוך ובין אם מדובר ביתר העובדים כדוגמת הסייעות, לשכר המשולם במוסדות החינוך הרשמיים.

Share

האם חוק נהרי עושה קמבק ?!

אם זה אכן יקרה אז יהיה ניתן לומר שזו בשורה משמחת עבור בעלויות החינוך השונות אשר יוכלו לקבל תוספות תקציביות נוספות, מעבר לתקציבן השוטף ממשרד החינוך.

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין מפלגת ש"ס ובין מפלגת השלטון – הליכוד, נקבע, בין היתר, בסעיף 62 בפרק "חינוך ורווחה" כי "במסגרת חוק ההסדרים הקרוב יבוטלו סעיפים 2-3 לחוק שינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב לשנים 2013 ו- 2014) ששינו את סעיף 11א' בחוק חינוך ממלכתי התשי"ג – 1953 באופן שנוסחו של הסעיף יהיה לפני התיקון הנ"ל כולל התקנת תקנות שהיו בתוקף ב- 2012".

במילים אחרות,כפי שזה נראה, חוק נהרי יחזור להיות בתוקף כפי שהיה עד וכולל שנת 2012 ובעלויות חינוך יוכלו לדרוש את תוספת התקציב המגיעה להם מהרשות המקומית שבה הם נמצאים.

כעת נותר רק להמתין ולקוות שההסכם אכן יתממש.

Share

חוק נהרי, מהו ?

nahari_meshulamכחלק מהשירותים שאני מעניק, אלו חוות דעת כלכליות / תקציביות בבדיקה וניתוח תקציבי רשויות מקומיות  עבור עמותות (בעלויות פרטיות) המנהלות מוסדות חינוך מוכרים שאינם רישמיים, בהשגת תקציבים ,מהרשות המקומית שבתחומה הם פועלים, במסגרת חוק נהרי.

במאמר קצר זה אתן סקירה כללית מאד מהו חוק נהרי ובהמשך, במאמרים הבאים, אשתדל לסקור את חוק נהרי ברמה פרטנית יותר ובמקביל להתפתחויות החוקתיות שמתחדשות חדשות לבקרים. בהמשך אסקור גם פסקי דין שניתנו בתחום והפרשנויות שניתנו לחוק בעקבות כך.

אז מהו בעצם חוק נהרי ?

ביום 21 למאי 2007 תוקן (תיקון מס' 7) חוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953 על ידי הוספת סעיף 11א' לחוק, הדורש את השתתפות הרשויות המקומיות בתקציב מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים. יוזם החוק הוא ח"כ משולם נהרי מסיעת ש"ס בכנסת דאז.

בהמשך, במסגרת תיקון מס' 11 מיום 27 ליולי 2009 הוסף, בין השאר, כי השתתפות הרשות המקומית כאמור יכול שתהא בכסף או בשווה כסף.

סעיף 11א' קובע כי רשות מקומית תשתתף בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים הפועלים בתחומה, בשיעור יחסי להשתתפותה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים שבתחומה. השיעור היחסי  להשתתפות הרשות המקומית הינו אותו שיעור יחסי בו משתתפת המדינה בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים אל מול השתתפותה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים.

ובמילים אחרות, תוספת סעיף 11א' לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953 נקרא גם חוק נהרי.

בעקבות הוספת סעיף 11א' לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953, תוקנו תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) התשס"ח 2007 והוספה תקנה 9 שקובעת ומפרטת את ההסדר הקובע לעניין השתתפות המדינה בתקציב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, למעט המוסדות שבבעלות מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני בארץ ישראל.

במאמרים הבאים אנסה לפרט יותר על מה בדיוק חל החוק , אלו סוגי תקציבים נכללים במסגרת החוק ומה ההתפתחויות המשפטיות שקרו לאחרונה במסגרת חוק נהרי.

 

Share