במהלך שנות ה- 2000 עבר שוק החיסכון הפנסיוני בישראל שני זעזועים חקיקתיים דרמטיים. אם התחלתם ללמד אחרי שנת 2008 – או אם ניסיתם אי פעם להבין מדוע אינכם מבוטחים עוד ב"קופת ברירת המחדל" שנבחרה במכרז רשות שוק ההון – הפוסט הזה נכתב עבורכם.
היום נבחן את שני שינויי החקיקה המרכזיים שהגדירו מחדש את זכויות הפנסיה של עובדי ההוראה : תיקון 3 וצו ההרחבה לפנסיית חובה (2008).
תיקון 3 לחוק הפיקוח (2008) – מהפכת חופש הבחירה והניוד
עד לכניסתו של תיקון 3, השיוך של עובד הוראה למוצר פנסיוני הוכרע במידה רבה על ידי המעסיק הסכמים קיבוציים היסטוריים. תיקון 3 שינה את כללי המשחק מן היסוד והנהיג שלושה עקרונות ברזל :
-
חופש בחירה מוחלט לעובד : מעסיק (משרד החינוך, עירייה או רשת חינוך) אינו רשאי לקבוע לעובד באיזה גוף מנהל (חברת ביטוח או בית השקעות) או באיזה מוצר (קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים) ינוהל הכסף שלו.
-
ביטול השיוך האוטומטי לקופות מפעליות : העובד הוא הבעלים הבלעדי של החיסכון, ויכול לבחור ולפצל את ההפקדות לפי ראות עיניו.
-
חופש הניוד : נקבעה הזכות להעביר כספים צבורים בין גופים מנהלים שונים ללא אירוע מס וללא אישור המעסיק, תוך שמירה על הזכויות המקוריות ובלבד המעבר הוא בין קופות קצבתיות (פנסיוניות).
צו הרחבה לפנסיית חובה (2008) – רשת הביטחון לעובדים שעתיים וממלאי מקום
עד שנת 2008, עובדי הוראה רבים שהועסקו במשרה חלקית, לפי שעות, כממלאי מקום או בבעלויות פרטיות, סבלו מתקופות שלמות ללא כל הפקדה פנסיונית.
צו ההרחבה לפנסיית חובה יצר חובת ביטוח פנסיוני מקיף לכלל העובדים במשק, והשפיע ישירות על מערכת החינוך :
-
חובת ביטוח לכל עובד : כל מורה, גננת או ממלא/ת מקום זכאים להפרשות פנסיוניות החל מהיום הראשון (אם נכנסו עם קרן פנסיה פעילה) או בתום 6 חודשי העסקה.
-
הפרשה על רכיב הפיצויים : הצו קיבע לראשונה חובת הפקדה חודשית רציפה לרכיב הפיצויים, והניח את התשתית להחלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים גם על עובדים שלא היו מבוטחים בהסכמים קיבוציים מקיפים.
-
השוואת תנאים הדרגתית : הצו העלה בהדרגה את שיעורי המינימום להפרשות תגמולים ופיצויים במשק, והבטיח שמורה חדש שנכנס למערכת לא יישאר ללא כיסוי ביטוחי לנכות ולשאירים.
השוואה מהירה : ההשפעה על עובד ההוראה בשטח
| פרמטר | לפני 2008 (לפני תיקון 3 וצו חובה) | מאז 2008 ואילך |
| בחירת גוף מנהל | נקבעה לרוב על ידי הבעלות/הסכם קיבוצי | חופש בחירה מלא של המורה |
| מורים שעתיים וממלאי מקום | לעיתים קרובות ללא הפרשות פנסיוניות | חובת הפרשה פנסיונית על פי חוק |
| מעבר בין חברות פנסיה | מורכב ומוגבל | ניוד חופשי של יתרות צבורות |
השורה התחתונה
תיקון 3 וצו הרחבה 2008 העבירו את המושכות לידיים שלכם. כיום, אף בעלות אינה יכולה להחליט עבורכם היכן יופקדו הכספים, וכל שעת הוראה – כולל מילוי מקום – חייבת בהפרשה סוציאלית.
בפוסט הבא בסדרה (פוסט 4) : נעבור להשוואה המרכזית בין רפורמות השכר – עולם ישן, אופק חדש ועוז לתמורה – ונבין לעומק את מנגנון סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים בעת סיום העסקה.