כשבעלי תפקידים ומורים בוחנים את פוטנציאל גידול השכר לאורך הקריירה ב"אופק חדש", הדרגה היא אחד המנועים המרכזיים ביותר. רפורמת אופק חדש מבוססת על סולם של 9 דרגות, כאשר המעבר מדרגה לדרגה מעניק קפיצת שכר אחוזית משמעותית. אלא שבדיקה של התפתחות הסכמי השכר לאורך השנים מראה מגמה ברורה : זמני ההמתנה (הפז"ם) הנדרשים לעלייה בדרגות הלכו
ההאטה במסלול הקידום : כך התארך זמן ההמתנה בין הדרגות ב"אופק חדש" Read More »
אחד האתגרים הגדולים של מנהלי בתי הספר לאורך השנים היה היעדר גמישות מתגמלת : מורים רבים לקחו על עצמם תפקידים בית – ספריים משמעותיים (ריכוז פרויקטים, הובלת מיזמים פדגוגיים, יוזמות קהילתיות ועוד), אך לא ניתן היה לתגמל אותם כספית משום שהתפקיד לא הופיע ברשימת הגמולים הקשיחה של ההסכמים הקיבוציים. השנה, בשנת הלימודים תשפ"ז (1.9.2026), נכנס
חדשות סוציאליות במערכת החינוך : הכירו את "גמול תפקיד בית-ספרי" באופק חדש Read More »
מינוי לתפקיד מנהל בית ספר הוא אחד מרגעי השיא המרגשים והמאתגרים בקריירה של כל איש חינוך. אך לצד האחריות המנהיגותית והפדגוגית הבלתי מבוטלת, הצעד הזה מביא איתו שינוי דרמטי במבנה השכר. עם כניסתה של רפורמת "אופק חדש" בשנת 2008, שונתה מן היסוד שיטת החישוב לשכר מנהלים חדשים. ההסכם הקיבוצי מגדיר בדיוק רב כיצד נקבע שכר
מונית לאחרונה למנהל בית ספר ? כך נקבע השכר שלך ב"אופק חדש" Read More »
אמנם הסכם עוז לתמורה המעודכן נחתם כבר ב- 23.9.24, אך אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר שבו – גמול תפקיד בית-ספרי (סעיף 14 בהסכם) – נכנס לפעולה באופן רשמי רק החל משנת הלימודים הקרובה, תשפ"ז, שמתחילה ב-1 בספטמבר 2026. מדובר בכלי המעניק למנהלי בתי הספר גמישות פדגוגית ואדמיניסטרטיבית להתאמת התגמול לצרכים המשתנים של המוסד, ומאפשר למורים ליהנות
מעבר מתפקיד ניהולי (ניהול בית ספר או סגנות ראשונה) בחזרה להוראה פרונטלית בכיתה הוא צעד משמעותי. מעבר למורכבות הפדגוגית והארגונית, קיימת מורכבות פיננסית לא מבוטלת : איך מחושב השכר המשולב מחדש, מה קורה לדרגות שצברתם, ובאילו תנאים מגיעה לכם תוספת שמירת שכר שקלית ? סעיף 38ב' להסכם אופק חדש מגדיר את הכללים המדויקים לשיבוץ מחדש
חזרה מניהול וסגנות להוראה : איך מחושב השכר והאם מגיעה לכם "שמירת שכר" ? Read More »
זכויות עובדים בחינוך הלא רשמי : האם המעסיק שלכם מחויב לשלם לכם כמו בחינוך הציבורי ? היום נענה על שאלה שמעסיקה אלפי מורים, גננות וסייעות בישראל : האם מוסד חינוך "מוכר שאינו רשמי" (עמותות, חברות, רשתות פרטיות) מחויב להשוות את תנאי השכר של עובדיו לשכר של עובדי המדינה בחינוך הרשמי ? לקורא הממוצע זה נשמע
בעולם ההוראה והחינוך, מעברים בין מעסיקים הם עניין שבשגרה. מורים, גננות ואנשי חינוך רבים עוברים במהלך הקריירה בין בעלויות, רשתות חינוך (כדוגמת עמל, אורט, בני עקיבא, פתחיה, דרכא ועוד, וכן רשויות מקומיות ועמותות) לבין משרד החינוך. בכל מעבר כזה מתרחש אירוע פיננסי ומשפטי מרכזי : סיום יחסי עובד-מעביד והתחשבנות מול המעסיק היוצא. אירוע זה מנוהל
טופס 161 לעובדי הוראה : המסמך הקריטי בעת מעבר בין בעלויות ורשתות חינוך Read More »
אני מקבל הרבה שאלות מעובדי הוראה באמצעות המייל שלי ולרוב אני עונה להם ישירות למייל. לפני מספר ימים נשלחה אלי למייל שאלה, שיכולה להיות אקטואלית לעוד אנשים ולכן אני רוצה להעלות אותה כאן וגם לענות עליה כאן . השאלה היא מדוע מורת שילוב בבית ספר יסודי שעברה מחינוך כיתה להוראת שילוב (בשנת תשע"א) אינה זכאית
גמול חינוך מיוחד או גמול חינוך רגיל או שניהם??? Read More »
רפורמה פיננסית בשירות עובדי ההוראה : כשדמי הניהול נחתכו ביותר מחצי בתחילת חודש אוגוסט 2011, פורסם בעיתון העסקים "גלובס" כי בית ההשקעות "פסגות" זכה במכרז הענק לניהול ארבע קרנות ההשתלמות של המורים והגננות – מהלך שהקיף אז נפח נכסים עצום של כ-13 מיליארד ש"ח (כאשר הקרן הגדולה ביותר מביניהן ניהלה לבדה כ-8.5 מיליארד ש"ח). הרקע
איך רפורמה אחת חתכה את דמי הניהול של המורים בחצי ? Read More »