פוסט זה יהיה הבסיס לפוסט הבא בנושא פיצויי פיטורין והפקדות לפנסיה על פי ההסכמים הקיבוציים אופק חדש ועוז לתמורה ולפי העולם הישן.
בפוסט הזה אני רוצה לתת סקירה קצרה על המושג שנקרא "סעיף 14" לחוק פיצויי פיטורין. אסביר כאן רק את הרעיון הכללי על מנת שיהיה לכם בסיס לפוסט הבא .
החל משנת 2008 "נכנס" מושג שנקרא "צו הרחבה לפנסיית חובה". על פי צו זה הפקדה של המעסיק לקופה בגין פיצויי פיטורין תבוא במקום תשלום פיצויי פיטורין בפועל בהתאם לאחוזים מהמשכורת ממנה הופקד.
במילים אחרות ויותר מובנות אם המעסיק הפקיד לקופת הפיצויים על פי השיעורים הקבועים בתקנות (ניתן לראות את השיעורים העדכניים לכלל עובדי המשק, כאן) , ההפקדה תחסוך מהמעסיק השלמת חוב לפיצויים בעת הפיטורין בפועל, כלומר הוא לא יצטרך להשלים סכומים נוספים.
מה זאת אומרת ??
כהרגלנו, הדרך הכי טובה להבין זאת היא על ידי דוגמא
נניח שעובד מסוים החל לעבוד אצל המעסיק ב- 1/1/2015 בשכר של 6,000 ₪.
כעבור שנה שכרו עלה ל- 8,000 ₪ . בהסכם העבודה, המעסיק החתים אותו על סעיף 14 והחל להפקיד לטובת פנסיה ופיצויי פיטורין לקופת הפנסיה.
נניח שאותו עובד עבד רק שנתיים, כלומר בשנים 2015, 2016. לכן ע"פ חוק יהא זכאי לפיצויי פיטורין כי עבד יותר משנה אחת.
המעסיק פיטר אותו בסוף 2016 .
כעת בואו נראה כמה הפקיד המעסיק לטובת קופת הפיצויים בהנחה שהפקיד על פי צו הרחבה לפנסיית חובה.
על פי צו ההרחבה הוא היה צריך להפקיד 6% לטובת פיצויים גם בשנת 2015 וגם בשנת 2016.
נראה זאת :
שנה שכר הפקדה חודשית הפקדה שנתית
2015 6,000 ₪ 6% * 6,000 = 360 ₪ 360 ₪ * 12 = 4,320 ₪
2016 8,000 ₪ 6% * 8,000 = 480 ₪ 480 ₪ * 12 = 5,760 ₪
סה"כ הצבירה בקופה לטובת פיצויי פיטורין הסתכמה 10,080 ₪
בעת פיטורין מגיע לעובד שכר אחרון כפול שנות וותק בעבודה ולכן מגיע לו :
8,000 ₪ * 2 = 16,000 ₪
כפי שאתם רואים המעסיק צריך להשלים לו את ההפרש מכיסו שזה מסתכם ב :
16,000 – 10,080 = 5,920 ₪
אז זהו. שלא כך זה עובד. בעצם סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין יוצר את הבעיה הזו.
כיון שאותו עובד חתם על סעיף 14, המעסיק צריך להשלים לו רק את ההפרש שבין 8.33% (שזוהי ההפרשה המלאה לטובת פיצויי פיטורין) לבין – 6% בלבד (ההפרשה ע"פ צו ההרחבה). בדוגמא שלנו ההפקדות שהוא ביצע בפועל היו בגובה ההפקדות הדרושות ע"פ צו ההרחבה שזה 6%.
אז נשאל, אם הוא צריך להשלים את ההפרש מה הבעיה פה?
לפני שאענה על זה בואו ננסה להבין מה בדיוק קרה לאותו עובד בכל שנה.
בשנה הראשונה – הופרשו לו 6% עבור שכר של 6,000 ₪ לחודש
בשנה השנייה הופרשו לו 6% עבור שכר של 8,000 ₪ לחודש
אם המעסיק צריך להשלים 2.33% אז זה נשמע סבבה לגמרי. על מה המעסיק צריך להשלים לו 2.33% ? הוא ישלים לו 2.33% בגין שכר אחרון שזה 8,000 ₪ .
אבל הרי הפקידו לו בשנה הראשונה 6% בגין שכר של 6,000 ₪ בלבד ולא 8,000 ש"ח .
יוצא שיש עוד הפרש של 6% * 2,000 ₪ שצריך להשלים לו בגין שנה ראשונה. וכאן בדיוק הבעיה.
בגלל סעיף 14, את זה המעסיק לא חייב להפריש.
נראה זאת בחישוב :
פיצויים לשלם 8,000 * 2 = 16,000 ₪
פחות : נצבר בקופה לפי החישוב לעיל 10,080 ₪
פחות : מ.ש.ל. ע"פ חוק 8,000 * 2.33% * 24 חודשים = 4,480 ₪
הפרש שהעובד לעולם לא יקבל 1,440 ₪
ובמילים אחרות, בעת פיטורין אין חובה על המעסיק להשלים פיצויי פיטורין בגין העלייה בשכר בהנחה כי הפקיד לקופה לפי השיעורים שנקבעו בצו ההרחבה.
כשם שיש לזה חיסרון יש לזה גם יתרון והוא בעת התפטרות העובד, והוא, שההפקדות שהופקדו לקופה בגין פיצויי פיטורין נשארים אצלו, אצל העובד.
בפוסט הבא נראה כיצד זה בא לידי ביטוי אצל עובדי הוראה.