תלוש השכר

לפני כשבוע פורסם במעריב כי טעות בטופס 106 (דוח ריכוז שכר שנתי) של משרד החינוך גורם לגביית ייתר של מס הכנסה במאות שקלים אצל כל עובדי ההוראה אשר מקבלים את שכרם ממשרד החינוך. הדבר בא לידי ביטוי אצל עובדים אשר מבוצע משכרם ניכוי מס הכנסה . לדוגמא : מורה המרוויח שכר ברוטו של כ- 10

ביום 1 בפברואר 2009 נכנס לתוקפו תיקון 24 לחוק הגנת השכר (אשר יזמה ח"כ שלי יחימוביץ'). התיקון הזה סומן מראש כבשורה גדולה עבור ציבור השכירים בישראל, אך כעת – חודשים ספורים לאחר שהחוק נכנס לתוקפו – עדיין רוב המעסיקים בכלל לא מיישמים אותו, ואין עליהם כל אכיפה בנושא. אז תשאלו : הרי יש לא מעט

בפוסט הקודם עסקנו בבסיסי השעות השבועיים ובאופן שבו מחושבת חלקיות המשרה לפי שעות העבודה בפועל. אך לצד שעות ההוראה הפיזיות בבית הספר, קיימים כללים מיוחדים והטבות נוספות המשנים את אחוז המשרה הכולל שלכם. הפעם נצלול לאחת ההטבות המשמעותיות ביותר במערכת החינוך – תוספת מורה אם, ובהמשך גם נבין מה קורה כשהיקף המשרה יורד מתחת לסף

מבנה השכר של עובדי ההוראה במדינת ישראל הוא ייחודי, מורכב, ולעיתים קרובות מרגיש כמו חידה. בין אם מדובר באופני חישוב חלקיות המשרה, התייחסות לשעות מעבר לתקן, תגמול בחופשת הקיץ (חודשים יולי – אוגוסט), או שנת העבודה הייחודית שמתחילה בספטמבר ומסתיימת באוגוסט – ישנם עשרות רכיבים קטנים שקובעים כמה כסף נכנס לכם בסוף החודש לנטו. חשוב