מוכרים שאינם רישמיים

זכויות עובדים בחינוך הלא רשמי : האם המעסיק שלכם מחויב לשלם לכם כמו בחינוך הציבורי ? היום נענה על שאלה שמעסיקה אלפי מורים, גננות וסייעות בישראל : האם מוסד חינוך "מוכר שאינו רשמי" (עמותות, חברות, רשתות פרטיות) מחויב להשוות את תנאי השכר של עובדיו לשכר של עובדי המדינה בחינוך הרשמי ? לקורא הממוצע זה נשמע

בעולם ההוראה והחינוך, מעברים בין מעסיקים הם עניין שבשגרה. מורים, גננות ואנשי חינוך רבים עוברים במהלך הקריירה בין בעלויות, רשתות חינוך (כדוגמת עמל, אורט, בני עקיבא, פתחיה, דרכא ועוד, וכן רשויות מקומיות ועמותות) לבין משרד החינוך. בכל מעבר כזה מתרחש אירוע פיננסי ומשפטי מרכזי : סיום יחסי עובד-מעביד והתחשבנות מול המעסיק היוצא. אירוע זה מנוהל

בפוסטים הקודמים פתחנו את תלוש השכר והכרנו לעומק רכיבים כמו מענק יוח"א. הפעם, נצלול לאחד המנועים המשמעותיים ביותר לקידום בשכר של עובדי הוראה לאורך השנים – גמולי ההשתלמות. אז איך מחושבים גמולי ההשתלמות, מהן הקבוצות השונות ואיך הם משפיעים על השכר ? הנה כל הפרטים : מהו ערכו של כל גמול ? ערכו של כל

בפוסט הקודם התחלנו לעשות סדר ברכיבי השכר השונים שמופיעים בתלוש של עובדי ההוראה. בפוסט הזה נמשיך לצלול פנימה ונפרט לעומק על רכיב חשוב נוסף – מענק יוח"א (יום חינוך ארוך). אז איך בעצם מחושב המענק הזה, ולמי הוא מגיע ? הנה הנקודות המרכזיות שחשוב להכיר : מי זכאי ? מענק יוח"א משולם לעובדי הוראה בבתי