שעות שהייה וחינוך

לאחר שקבלתי תגובות רבות על חלק מהמאמרים שלי בנושא אופק חדש אני רוצה לחדד קצת 2 נקודות חשובות .

שעות שהייה

באופן כללי לפי נוהג מקובל בבתי הספר , רשאי מנהל בית הספר לקבוע במערכת השיעורים של מורה 3 "חלונות" או "דלת" ושני "חלונות" למשרה מלאה דהיינו 100% משרה או באופן יחסי –  למשרה חלקית . יש לציין כי דין מורה אם הוא כדין משרה מלאה לעניין "חלונות" ו"דלתות" .

יוצא מכאן כי כל מורה מקבל לפחות 2 שעות שהייה (2 חלונות) ללא שכר בצידה. לדוגמא מורה מקצועי בבית ספר יסודי עם משרה של 27 שעות שבועיות בעצם נמצא בפועל בין כתלי בית הספר 29 שעות שבועיות (27+2) למרות שמשרתו נחשבת 27 שעות שבועיות דהיינו 90% משרה (27/30) .כלומר הוא "עובד" עוד 2 שעות בכל שבוע ללא קבלת תמורה בצידה . בחישוב חודשי זה מגיע ל- 8.66 שעות (2*4.33) .

בשעות אלו רשאי מנהל בית הספר לקבוע ישיבות צוות וכד' דבר שבפועל קורה ברוב בתי הספר. לעיתים אף מנהל בית הספר קובע שעות אלו בסוף יום וזה מונע מהמורה לצאת הביתה מוקדם יותר.

במסגרת הרפורמה בחינוך – אופק חדש  באו יוזמי הרפורמה וקבעו שעות שהייה כחלק משעות העבודה בין כתלי בית הספר . יוצא מכאן כי בחלק משעות שהייה אלו יכולים מנהלי בתי הספר לקבוע בהם ישיבות צוות וכד' והמורים יזכו בגינם בשכר לכל דבר ועניין .

סיכומו של דבר הוא שיש לקחת בחשבון בחישוב שעות העבודה של מורה במסגרת המתכונת הישנה גם את אותם שעות שהייה שהמורה "מבלה" בין כתלי בית הספר ללא קבלת שום תמורה בגינה .

שעות חינוך

בגני ילדים , בתי ספר יסודיים , חטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים כל מורה מחנך כיתה זכאי לקבל 3 שעות חינוך בנוסף לתקן השעות הקבוע במערכת השיעורים של אותה כיתה .יש לציין גם כי דין שעות חינוך כדין יתר שעות התקן של בית הספר .

שעות אלו מתווספות לשעות תקן רגילות של אותו מחנך ואז גם שיעור משרתו עולה בהתאם . לדוגמא מורה מחנך בבית ספר יסודי עם 24 שעות תקן עם תוספת של 3 שעות חינוך מגיע ל-27 שעות ושיעור משרה של 90% (27/30) . יוצא מכאן ששעות אלו הן כמו הטבה למורה . האם שעות אלו הם באמת הטבה???? לעניות דעתי לא ממש ,כיון שבסופו של דבר שעות אלו ניתנו על מנת לבצע מטלות שונות של "חינוך" הכיתה מהבית. למשל שיחות עם הורים , כתיבת הערכות לתלמיד מסוים וכדומה. בסופו של דבר המורה עובד בשעות חינוך אלה והם לא ממש הטבה לשכר ללא שום עשייה בצידה. לפיכך לעניות דעתי יש לקחת בחשבון גם שעות אלו כעבודה לכל דבר ועניין .

במסגרת אופק חדש אין התייחסות כלל לשעות חינוך למורה מחנך אלא לגמול חינוך בלבד .

יבואו המקטרגים ויטענו כי זו הרעה כיון שאותה הטבה בוטלה. לעניות דעתי אם שעות אלו היו באמת הטבה ללא שום עשייה , היה אפשר לבוא ולטעון טענה זו . אולם סוף סוף יש עבודת חינוך בשעות אלו שלא במסגרת בית הספר ולכן יש להתחשב בהם כשעות עבודה בבית . בסיכומו של דבר לעניות דעתי אין שינוי לטובה או לרעה בין המתכונת הישנה ובין אופק חדש בנושא שעות החינוך .

Share

דעה אישית – סקר מכון סמית

לאחרונה מספר קוראים בבלוג הפנו את צומת ליבי לסקר שנערך על ידי מכון סמית בשנת 2004 ואשר פורסם ב- 31.8.04.

על פי הסקר נראה כי מורה בישראל מקדיש בממוצע כ- 50 שעות בשבוע לעבודה . הכוונה היא לעבודה בבית הספר וגם בבית לאחר שעות העבודה . תשאלו הכיצד?? אז למסקנת הסקר כל מורה משקיע בממוצע 1.2 שעות נוספות על כל שעה פרונטלית שהוא מלמד . למשל מורה שמלמד 21 שעות פרונטאליות בשבוע משקיע בבית עוד (21*1.2) 25.2 שעות נוספות מעבר לשעות בבית הספר. כך יוצא שסה"כ השעות שהוא מתעסק בעבודתו נטו בכל שבוע מגיע ל- 49.2 שעות (21 ש"ש פרונטאליות + 25.2 שעות נוספות + 3 שעות חינוך (בהנחה שהוא מחנך)).

לטעמי נראה לי ממש הזוי ולא מציאותי . תשאלו אותי למה אני חושב כך . אז הנה לדעתי שתי סיבות:

  1. בואו נחשוב מתי נעשה הסקר . שנת 2004 . באותה שנה , ושנה שלאחריה עוד גובשה כל תוכנית הרפורמה וכבר אז היו לא מעט מורים נגד התוכנית עוד לפני שהיא הושלמה מה שגרם לכל מורה שהיה נגד התוכנית , להיאחז בכל דבר ולצאת נגדה . אני מעריך שאותו סקר היה אחד מן הדברים שאותם מתנגדים נאחזו בו על מנת להראות כמה תוכנית הרפורמה החדשה מורידה את הערך לשעת עבודה ולכן גם באו והציגו בסקר כמה מטלות ועבודה נוספת קיימת למורה מעבר לשעות העבודה בבית הספר.
  2. דבר נוסף שראוי שנבחן באופן מציאותי.  מספר השעות הקיימות בכל שבוע מגיע ל- 168 שעות (24*7) . מתוך זה יש יום שבת , חצי מיום שישי וכן יום חופשי למרבית עובדי ההוראה שאפשר לומר כי בימים אלו המורה לא ממש חושב על עבודתו אלא יותר בביתו . בתחשיב מהיר זה מגיע ל- 60 שעות (2.5*24) . מהיתרה נוריד כ-7 שעות שינה ליום מימיי העבודה שזה מגיע ל- 31.5 שעות שינה (7*4.5) . כמו כן ניקח בחשבון גם את שעות העבודה בבית ספר בפועל שזה יכול להגיע ל- 30 שעות שבועיות .

מה שמותיר לנו כ- 46.5 שעות שבהם יש להכניס את כל השעות הנוספות שדברנו עליהם על פי סקר סמית (1.2*21 = 25.2 ) ועוד מטלות ביתיות , טיפול בילדים סידורים אישיים ומשפחה .  בקיצור נשמע קצת רחוק ממציאות .

הייתי אולי מסכים לכ- 0.5 שעה עד 1 שעה לכל שעה פרונטלית כאשר ככל שהמורה ותיק יותר זה נע לכיוון ה-0.5 שעה וככל שהוא חדש יותר אז אפשר לומר שזה בכיוון ה-1 שעה . נשמע לי הגיוני ומציאותי יותר.

Share

תלוש שכר

לפני כשבוע פורסם במעריב כי טעות בטופס 106 (דוח ריכוז שכר שנתי) של משרד החינוך גורם לגביית ייתר של מס הכנסה במאות שקלים אצל כל עובדי ההוראה אשר מקבלים את שכרם ממשרד החינוך. הדבר בא לידי ביטוי אצל עובדים אשר מבוצע משכרם ניכוי מס הכנסה .

לדוגמא : מורה המרוויח שכר ברוטו של כ- 10 אלף ₪ מנוכה משכרו כ- 2,400 ₪ בשנה בגין חלקו בפנסיה ובגין זה זכאי המורה לזיכוי ממס בשיעור של 35% שזה כ-900 ₪ זיכוי ממס לשנה.

הסעיף הקרוי בטופס 106 "דמי ניהול פנסיה תקציבית" אמור להיות בעל קוד מיוחד שמגדיר אותו כסעיף שמקנה זיכוי ממס. אולם ככל הנראה סעיף זה נשמט מהגדרות התוכנה ולפיכך מנוכה מלוא המס ללא זיכוי של 35% כלל.

הדבר יכול להיות עקרוני במיוחד למורים אשר בן זוגם הוא עוסק עצמאי או בעל חברה וכן מורים אשר מבקשים לקבל החזרי מס .

הטעות בעיקרון היא בתוכנה וכיון שלתוכנת השכר של משרד החינוך יש זהות בין תוכנות של משרדי ממשלה אחרים הרי שהטעות יכולה להיות רלוונטית גם לעובדי מדינה אחרים כגון : עובדי מועצות , גננות , סייעות ועוד .

Share

הרפורמה בחינוך – מאמר 2

במאמר הראשון בסדרת המאמרים שבנושא אופק חדש אשר הופיע כאן , ביצעתי השוואה לשכר המשולם לעובד הוראה חדש שנכנס לעבוד כמורה מתחיל על פי הרפורמה – אופק חדש לבין השכר המשולם על פי המתכונת הישנה לפני הרפורמה . המסקנה שהגעתי אליה באותו מאמר הייתה שהשכר ברוטו לשעה המשולם לאותו מורה גבוה בכ- 20% על פי הרפורמה מאשר על פי המתכונת הישנה .

היום אני רוצה לבדוק מה יקרה אצל מורה אם מתחילה . כלומר מורה חדשה במערכת החינוך במשרת אם .

כמו במאמר הקודם נתחיל עם דוגמא וננתח אותה לאחר מכן .

לצורך הדוגמא : מחנכת כיתה (מורה אם) בבית ספר יסודי המועסקת במשרה מלאה 100% (ע"פ מתכונת ישנה) , בעלת תואר ראשון . שירות לאומי/צבאי 1 שנים , כאמור ללא ניסיון בהוראה .

סעיף

מתכונת ישנה

אופק חדש

 

שעות עבודה שבועיות בבית הספר

27   ( מורה אם)

33.50   (מורה אם)

שכר משולב כולל וותק

3,115.92 ש"ח

5,452.64 ש"ח (כולל תוספת 2008)

תוספת תגבור הוראה

144.82 ש"ח

תוספת 2001

93.48 ש"ח

תוספת 2008

92.43 ש"ח

גמול חינוך כיתה

344.40 ש"ח

545.26 ש"ח

הסכם מסגרת

161.05 ש"ח

גמול כפל תואר

361.90 ש"ח

סה"כ

4,314.00 ש"ח

5,997.90 ש"ח

 

אם כן , ניתן לראות כי מורה חדשה במשרת אם הנכנסת למערכת החינוך היום לפי הרפורמה בחינוך – אופק חדש , מקבל סך של 1,683.90 ש"ח יותר בברוטו בתלוש השכר כלומר גידול בשכר בשיעור של כ- 39%  .

אולם כפי שאנחנו יודעים זה לא ממש מדויק ובואו נמשיך לבדוק :

שעות עבודה בבית ספר במתכונת הישנה לפני אופק חדש הוא 27 שעות שבועיות ו- 117 שעות לחודש מלא (לפי 4.33*27) ולכן ברוטו לשעה יהיה = 36.87 ₪ .

שעות העבודה (כולל שהייה) בבית הספר לפי אופק חדש הוא 33.50 שעות שבועיות ו- 145 שעות לחודש מלא (לפי 4.33*33.5) ולכן ברוטו לשעה יהיה = 41.36 ₪ .

ולכן נראה עד כאן ששיעור הגידול בשכר ברוטו לשעה יהיה כ- 12% בלבד .

אבל האם פה זה נגמר ? לא עדיין לא , ובואו נמשיך לבדוק :

כמה זמן משקיע מורה מחנך בממוצע בביתו לכל מה שקשור לבית הספר ולתלמידים .

על פי סקר מכון סמית מורה משקיע בממוצע מעבר לשעות העבודה הרגילות שלו בבית הספר עוד 1.2 שעות על כל שעה פרונטלית . (שלדעתי האישית מוגזם ועל כך הבעתי את דעתי במאמר נפרד).

לצורך הדוגמא שלנו זה מגיע ל-28.8 שעות לשבוע (24*1.2) ו- 124.7 שעות בחודש (28.8*4.33) למורה במתכונת הרגילה . ו – 31.2 שעות בשבוע (26*1.2), 135.1 שעות בחודש (31.2*4.33) למורה לפי אופק חדש .

כלומר המורה נותן עוד 124.70 שעות כל חודש על המשרה הרגילה שלו במתכונת הרגילה ו- 135.1 שעות לפי אופק חדש .

על פי הרפורמה בחינוך – אופק חדש יש למורה שבדוגמא שלנו בבית ספר יסודי 2.5 שעות שבועיות שהייה בבית הספר למטרות שונות שבעבר במתכונת הרגילה היה עושה אותם בביתו . זאת אומרת בחישוב חודשי זה 10.8 שעות (2.5*4.33) . יש כאלה שיבואו ויטענו כי באותם שעות שהייה שהיו במתכונת הישנה אין זמן לעשות כלום והכל נשאר לביצוע בבית. אז בשביל אלה המקטרגים אני אנטרל מסך שעות השהייה לפי אופק חדש את אותו יחס שעות שהייה כמו במתכונת הישנה, דהיינו ניטרול של 3.35 שעות בכל שבוע (0.1*33.5) כלומר ניטרול כל שעות השהייה .

אמרנו שהמורה משקיע שעות רבות בחודש בבית מעבר לשעות העבודה אז אם כך לפי הרפורמה בחינוך הוא צריך להשקיע עוד 135.1 שעות בחודש בבית מעבר ל- 32.5 השעות הרגילות שלה בבית הספר . 

אז בואו נעשה כעת את החשבון מחדש .

ברוטו

4,314.00 ש"ח

5,997.90 ש"ח

שעות חודשיות בפועל

117 (27*4.33)

145 (33.5*4.33)

שעות חודשיות נוספות בבית

124.7

135.1

סה"כ שעות

241.7

280.1

ברוטו לשעה

17.85 ש"ח

21.41 ש"ח

שיעור הגידול

 

19.94%

 

טוב , אז אם כך אנו מגיעים לתוצאה שלמורה אם מתחילה וחדשה במערכת החינוך בבית ספר יסודי עדיף לעבוד תחת הרפורמה בחינוך מאשר על פי המתכונת הישנה . השכר ברוטו לשעה המשולם לאותה מורה גבוה בכ- 20% על פי הרפורמה מאשר על פי המתכונת הישנה . גם אם אותו מורה יעבוד יותר שעות בבית , התוצאה לא תשתנה והשכר ברוטו לשעה עדיין יעמוד בשיעור גבוה יותר על פי הרפורמה בחינוך מאשר על פי המתכונת הישנה .

אני רוצה להדגיש כאן כמה נקודות חשובות :

  1. שיעור ההטבה למורה אם קטן יותר ברפורמה מאשר קודם לכן ומחושב על פי שעות ולא אחוזים .  שעות השהייה למורה אם קטנות בהתאם לש"ש בפועל ז"א ששיעור ההטבה נע בין 5.55% – 6.95% ברפורמה לעומת המתכונת הישנה ששם שיעור ההטבה היה קבוע ועמד על 10% בכל גודל משרה .
  2. ההטבה בשעות שיש למורה אם על פי המתכונת הישנה הוא בשעות הוראה פרונטאליות לעומת הטבה על פי אופק חדש בשעות שהייה בלבד . יחד עם זה בסופו של דבר זה פחות שעות להיות בסביבת העבודה קרי בית הספר .
  3. מורה אם שעובדת על פי אופק חדש צריכה לעבוד יותר שעות מחוץ לבית מה שייתן לה שכר גבוה יותר (כמו כן יותר שעות עבודה בפועל = הנחה גדולה יותר במעונות היום) אולם מנגד יש להתייחס להוצאה הנוספת הכרוכה בצהרונים לילדים וכד' .  
Share

שכר עובדי הוראה – מאמר 10

בפוסט הקודם ראינו בצורה מפורטת קרן פנסיה לעובדי הוראה כאשר על הדרך ראינו גם את סוגי קופות הגמל הקשורים לנושא פנסיה אצל עובדי הוראה .

בפוסט הזה נבחן את קרן ההשתלמות לעובדי הוראה.

מהי קרן השתלמות ?

אני לא רוצה ממש לנתח את פירוש המילה אלא לומר באופן הפשוט ביותר , קרן השתלמות זה סוג של "קופת חיסכון". היתרון בקרן השתלמות על פני קופת חיסכון שבקרן השתלמות המעביד מפריש לך 75% מסכום החיסכון וזה שייך לך ואתה מפריש את היתר בשיעור של 25% .

היתרון הנוסף הוא שלאחר 6 שנות חיסכון ניתן למשוך את כל הסכום הצבור בפטור לחלוטין ממס . כלומר 0 מס .

קרן השתלמות לעובדי הוראה

קרן השתלמות לעובדי הוראה שונה בכמה נקודות מקרן השתלמות רגילה .

  • שיעור ההפרשה שונה מקרן השתלמות רגילה כאשר העובד מפריש 33.33% והמעביד מפריש 66.67% . בהשוואה לקרן השתלמות רגילה ההפרשה של העובד גבוהה יותר אולם סך גובה ההפרשה אצל העובד והמעביד יחד הוא גבוה יותר מקרן השתלמות רגילה .
  • אופן משיכת הכספים – קרן השתלמות לעובדי הוראה הוא מעין חיסכון לשנת השבתון כאשר כל חודש מקבלים עד 67% מגובה שכר חודש אחרון בעבודה (בהנחה כי לא נעדרת מהעבודה באופן מהותי במהלך 6 השנים שחלפו) . אם העובד מונה לתפקיד סגן מנהל/מנהל בשנה האחרונה לפני היציאה לשבתון וממילא גם שכרו היה גבוה יותר , אז יהיה זכאי למענק לפי גובה שכר אחרון כלומר הגבוה יותר. אציין כי ניתן לצאת לשבתון גם אחרי יותר מ-6 שנות עבודה (לרוב לא שכיח) ואז גם גובה המענק יהיה גבוה יותר .

לדוגמא : שכר ברוטו אחרון לפני יציאה לשבתון בסך 6,000 ₪ מזכה במענק חודשי בסך של עד 67%*6,000 = 4,020 ₪ ברוטו .                

 

  • התשלום החודשי אינו נחשב לשכר אלא כמענק וממילא גם פטור ממס כפי שנאמר לעיל . במקרה כזה יש לשים לב כי שנת לימודים מתחילה בחודש ספטמבר כמו גם שנת שבתון/השתלמות ואילו שנת מס מתחילה בחודש ינואר. יוצא שעובד הוראה שיצא לשנת שבתון ונחשב כ"לא עובד" כלל בחודשים ספטמבר-דצמבר , יכול לקבל החזרי מס , במידה ושילם ,על שנת לימודים קודמת שעבד בה (לפני ספטמבר של אותה שנה) .
  • שנת השבתון תחשב לשנת וותק במידה והעובד יצא להשתלמות באותה שנה וסיים את כל חובות לימודיו .
  • במידה ויצא העובד להשתלמות לימודים בשנת השבתון ,יהיה זכאי לשכר לימוד מלא רק אם היקף המשרה שלפיו חושב המענק הוא לפחות בגובה של 16 שעות שבועיות . היה והיקף המשרה קטן יותר אז יהיה זכאי לגובה שכר לימוד לפי אותו יחס .

 

שעות עבודה שבועיות

היקף משרה

שיעור מענק לימודים

לפחות 16

לפחות 53.33%

100%

פחות מ- 16 (לדוגמא : 14 )

פחות מ- 53.33% ( 46.66% ביסודי )

לפי היחס  (שיעור מענק לשכ"ל בגובה 87.5% )

 

דוגמא :

עובד הוראה עם 10 שנות וותק אשר עובד 24 שעות שבועיות בבית ספר יסודי וגובה שכרו 6,000 ₪ ברוטו . בהנחה כי לא נעדר כלל מעבודתו כל 6 שנות החיסכון . שיעור תוספת השכר בכל שנה 2% .

מה תהיה גובה ההפרשה החודשית ?  כמה כסף נצבר בסוף 6 שנים ?מה יהיה גובה המענק החודשי בשנת שבתון ? ומה שיעור שכ"ל לצורך יציאה להשתלמות ללימודים בשנת השבתון ?

שנה

שכר ברוטו חודשי

שכר ברוטו שנתי

הפרשת עובד – 4.2%

הפרשת מעביד – 8.4%

סה"כ הפרשות לקרן השתלמות

1

6,000

72,000

3,024

6,048

9,072

2

6,120

73,440

3,084

6,168

9,252

3

6,242

74,904

3,146

6,292

9,438

4

6,367

76,404

3,209

6,418

9,627

5

6,495

77,940

3,273

6,546

9,819

6

6,624

79,488

3,339

6,678

10,017

 

 

454,176

19,075

38,150

57,225

 

גובה המענק החודשי בשנת השבתון יהיה בסך = 6,624 * 67% = 4,438 ₪ .

גובה המענק השנתי = 4,438 ₪ * 12 = 53,256 ₪ .

שיעור שכ"ל יהיה (שיעור משרה : 24/30 = 80% ) בגובה 100% .

יש לציין כי המענק הנצבר בקרן ההשתלמות צוברת רווחים במהלך שנות החיסכון . בדוגמא לעיל סך הרווחים יכול להגיע לכ- 5,000 ₪ בהנחה של 2% ריבית לשנה .

Share

הרפורמה בחינוך – מאמר 1

בפוסטים שבקטגוריה זו אתייחס לסוגיות שונות שעולים לי לראש או שאני נתקל בהם במהלך עבודתי ומן הסתם גם עובדי הוראה רבים נתקלים בהם במהלך שנות עבודתם כמורים .

בשנתיים האחרונות שמעתי לא מעט על עובדי הוראה רבים ש"התלוננו" על הרפורמה בחינוך קרי אופק חדש. אין לי מושג על מה הם בדיוק התבססו אבל אין ספק ש"רעש" הם אכן עשו ואני חושב שצריך לבדוק פעם אחת בדיוק "על מה כל הרעש" . אז יאללה לעבודה.

בפוסט הראשון בקטגוריה זו אני רוצה לעשות השוואה לשכר המשולם לעובד הוראה חדש שנכנס לעבוד כמורה מתחיל על פי הרפורמה לבין השכר המשולם על פי המתכונת הישנה לפני הרפורמה . אני מדגיש כי החישוב הוא למורה מתחיל חדש בבית ספר יסודי.

נתחיל עם דוגמא וננתח אותה לאחר מכן .

לצורך הדוגמא : מחנך כיתה בבית ספר יסודי המועסק במשרה שלמה של 30 שעות שבועיות , בעל תואר ראשון ותעודת הוראה . שירות צבאי 3 שנים , כאמור ללא ניסיון בהוראה .

סעיף

מתכונת ישנה

אופק חדש

 

שעות עבודה שבועיות בבית הספר

30

36

שכר משולב כולל וותק

3,435.30 ש"ח

5,452.64 ש"ח (כולל תוספת 2008)

תוספת תגבור הוראה

144.82 ש"ח

תוספת 2001

103.06 ש"ח

תוספת 2008

101.90 ש"ח

גמול חינוך כיתה

378.51 ש"ח

545.27 ש"ח

הסכם מסגרת

161.05 ש"ח

גמול כפל תואר

397.43 ש"ח

סה"כ

4,722.07 ש"ח

5,997.91 ש"ח

 

אם כן , ניתן לראות כי מורה חדש הנכנס למערכת החינוך היום לפי הרפורמה בחינוך , מקבל סך של 1,275.84 ש"ח יותר בברוטו בתלוש השכר כלומר גידול בשכר בשיעור של כ- 27% .

אולם כפי שאנחנו יודעים זה לא ממש מדויק ובואו נמשיך לחקור :

שעות עבודה בבית ספר במתכונת הישנה לפני אופק חדש הוא 30 שעות שבועיות ו- 129.9 שעות לחודש מלא (לפי 4.33 שבועות בחודש) ולכן ברוטו לשעה יהיה  = 36.35 ₪ .

שעות העבודה (כולל שהייה) בבית הספר לפי אופק חדש הוא 36 שעות שבועיות ו- 155.88 שעות לחודש מלא (לפי 4.33 שבועות בחודש) ולכן ברוטו לשעה יהיה = 38.48 ₪ .

ולכן המסקנה עד כאן היא ששיעור הגידול בשכר ברוטו לשעה יהיה כ- 6% בלבד .

אבל האם פה זה נגמר ? לא עדיין לא , ובואו נמשיך לחקור :

כמה זמן משקיע מורה מחנך בממוצע בביתו לכל מה שקשור לבית הספר ולתלמידים .

על פי סקר מכון סמית מורה משקיע בממוצע מעבר לשעות העבודה הרגילות שלו בבית הספר עוד 1.2 שעות על כל שעה פרונטלית .(שלדעתי מוגזם והבעתי את דעתי האישית על זה במאמר נפרד) .

לצורך הדוגמא שלנו זה מגיע ל- 32.4 שעות לשבוע (27*1.2) ו- 140.3 שעות בחודש (32.4*4.33) למורה במתכונת הרגילה . ו- 31.2 שעות לשבוע (26*1.2) , 135.1 שעות בחודש (31.2*4.33) למורה לפי אופק חדש .

כלומר המורה נותן עוד 140.3 שעות כל חודש על המשרה הרגילה שלו במתכונת הרגילה ו- 135.10 שעות לפי אופק חדש . 

על פי הרפורמה בחינוך – אופק חדש יש למורה שבדוגמא שלנו בבית ספר יסודי 5 שעות שבועיות שהייה בבית הספר למטרות שונות שבעבר במתכונת הרגילה היה עושה אותם בביתו . זאת אומרת בחישוב חודשי זה 21.65 שעות (5*4.33) . יש כאלה שיבואו ויטענו כי באותם שעות שהייה שהיו במתכונת הישנה אין זמן לעשות כלום והכל נשאר לביצוע בבית. אז בשביל אלה המקטרגים אני אנטרל מסך שעות השהייה לפי אופק חדש את אותו יחס שעות שהייה כמו במתכונת הישנה, דהיינו ניטרול של 3.6 שעות בכל שבוע (0.1*36) .

אמרנו שהמורה משקיע שעות רבות בחודש בבית מעבר לשעות העבודה אז אם כך לפי הרפורמה בחינוך הוא צריך להשקיע עוד 129.04 שעות בחודש בבית מעבר ל- 36 השעות השבועיות על פי הרפורמה בחינוך – אופק חדש . הכיצד? שעות עבודה בבית שחישבנו לעיל על פי רפורמה הוא : 135.10  , פחות שעות שהייה נטו שמבצעים בבית הספר (5-3.6=1.4 שעות בשבוע , ו- 6.06 שעות בחודש) מגיעים ל- 129.04 שעות מעבר לשעות העבודה בבית הספר לפי אופק חדש .

אז בואו נעשה כעת את החשבון מחדש .

ברוטו

4,722.07 ש"ח

5,997.91 ש"ח

שעות חודשיות בפועל

129.9

155.88

שעות חודשיות נוספות בבית

140.30

129.04

סה"כ שעות

270.20

284.92

ברוטו לשעה

17.48 ש"ח

21.05 ש"ח

שיעור הגידול

 

20.40%

 

טוב , אז אם כך אנו מגיעים למסקנה שלמורה מתחיל וחדש במערכת החינוך בבית ספר יסודי עדיף לעבוד תחת הרפורמה בחינוך מאשר על פי המתכונת הישנה . השכר ברוטו לשעה המשולם לאותו מורה גבוה בכ- 20% על פי הרפורמה מאשר על פי המתכונת הישנה . גם אם אותו מורה יעבוד יותר שעות בבית , המסקנה לא תשתנה והשכר ברוטו לשעה עדיין יעמוד בשיעור גבוה יותר על פי הרפורמה בחינוך מאשר על פי המתכונת הישנה .

בפוסט הבא נבדוק נתונים ונעשה השוואה אצל מורה חדש בחטיבה .

אשמח מאוד לתגובות של קוראים .

Share

שכר עובדי הוראה – מאמר 9

בפוסט הקודם התחלתי בנושא סוציאליות לעובדי הוראה ומניתי בסוף המאמר 3 חלקים של סוגי סוציאליות . היום אכנס לנושא זה יותר לעומק ואתן פירוט מקיף ומובן בכל חלק וחלק .

קרן פנסיה

קרן פנסיה נועדה לצבירה של כספים לטובת תשלום קצבה חודשית בהגיע גיל הפרישה לפנסיה . לצערנו שכר עובדי ההוראה מורכב מסעיפים רבים ולא על כולם חלים מרכיבים פנסיוניים .

קיימות מספר קופות/קרנות פנסיה :

  • קרן פנסיה תקציבית – עובדי הוראה שמשרתם גבוהה משליש משרה ואשר נכנסו לעבוד בשירות המדינה כלומר משרד החינוך לפני שנת הלימודים תשס"ג , זכאים להיות במסגרת פנסיה תקציבית אשר כולה ממומנת מכספי המדינה למעט דמי ניהול בשיעור של 2% המנוכים מהעובד . כלומר אין הפרשות של העובד חוץ מדמי הניהול . פנסיה תקציבית מבטחת את העובד בשיעור של עד 100% משרה ורק לגבי המרכיבים הפנסיוניים שבשכר.
  • קרן פנסיה צוברת –  כל עובד הוראה שנכנס לשירות המדינה לאחר שנת הלימודים תשס"ג מצורף לקרן פנסיה צוברת . גם כאן העובד מבוטח בשיעור של עד 100% משרה ורק לגבי המרכיבים הפנסיוניים שבשכר .

          בקרן פנסיה צוברת קיימת חלוקה בין :

  1.  צוברת ותיקה – כגון : קופת מבטחים  ומקפת . שיעור הניכוי מהעובד עומד על 7% ושיעור המעביד על 7.5% .
  2. צוברת חדשה – כגון קופת פנסיה גלעד ,מבטחים החדשה ועוד , על פי בחירת העובד . שיעור הניכוי מהעובד עומד על 5.5% ושיעור המעביד על 6% ועוד 6% לפיצויים .
  • קופת דפנה – עובדי הוראה ששיעור משרתם גבוהה מ- 100% נוצרת בגינם קופת דפנה על החלק שעולה מעל 100% . קופת דפנה יכולה להיווצר גם לעובדי הוראה אשר נמצאים במסגרת של פנסיה תקציבית (שהרי אמרנו שפנסיה תקציבית היא עד 100% משרה) . קופת דפנה היא קופת גמל לכל דבר ועניין .
  • קופת גמל גל – קופת גמל גל בשונה משאר קרנות הפנסיה שמניתי לעיל , לא מבטחת על מרכיבים פנסיוניים אלא על סעיפים בשכר המתייחסים להחזרי הוצאות וגמולים שאינם פנסיוניים כגון קצובת טלפון , גמול ריכוז מקצוע ועוד. שיעור הניכוי מהעובד הוא בשיעור של 5% ואצל המעביד בשיעור דומה .

 

כשאנו שואלים חבר, איזו פנסיה תהיה לו, לרוב אנו מקבלים תשובה שיהיה לו 70% פנסיה . אמנם לא תמיד אותו אחד מבין מה הוא אמר אבל בכל זאת התשובה באופן כללי נכונה . שהרי עובד הוראה מפריש 2% לפנסיה ממשכורתו בכל שנה כך שכעבור 35 שנים הוא מגיע למקסימום הפנסיה האפשרית דהיינו 70% . אין אפשרות ליותר מזה .

אם נמשיך ונשאל את אותו חבר, מה יהיה גובה הפנסיה שלו אז או שהוא לא ידע בכלל את התשובה או שהוא ידע באופן חלקי בלבד . שיעורי הפנסיה חשובים אבל יותר חשוב גם הסכומים בש"ח בפועל .

עובדי הוראה צריכים לדעת כי לא כל הסעיפים בתלוש השכר הינם רכיבים פנסיוניים (רובם אבל לא כולם) ולא מהברוטו שאתה רואה בתלוש היום ייגזר גובה הפנסיה .

לכן , יש חשיבות כבר היום לדעת כמה פנסיה אתה אמור לקבל לאחר הפרישה בהתקיים כמה הנחות ואז גם נדע איך להיערך לתקופה שלאחר הפרישה . במידה ויש צורך להגדלת ההפרשות היום על מנת לקבל יותר בעתיד אז כדאי שנדע זאת היום ונערך לכך בהתאם .

לדוגמא :

מורה בכיר בתפקיד מחנך ובדרגת תואר ראשון עם 30 שנות וותק ובהיקף 150% משרה מבוטח בקרן פנסיה צוברת חדשה . להלן החישוב :

 

רכיב

 

סה"כ ברוטו

לפי 100% משרה

מעל 100% משרה

שכר משולב כולל וותק

5,969.57*150%

8,954.36

5,969.57

2,984.79

גמול חינוך כיתה

10% לפי 100% משרה

629.35

629.35

גמול כפל תואר

10.5%

968.41

645.61

322.80

גמול השתלמות

5 גמולים = 6%

553.38

368.92

184.46

קצובת הבראה

13*355

4,615.00

4,615.00

הסכם 3%

3%

268.63

179.09

89.54

תגבור הוראה

144.82

217.23

144.82

72.41

הסכם מסגרת

161.05

241.58

161.05

80.53

גמול ריכוז מקצוע

5%

307.43

307.43

סה"כ שכר ברוטו

 

16,755.37

13,020.84

3,734.53

ניכוי קופת פנסיה

5.5%

 

699.24

 

ניכוי קופת דפנה

5%

 

 

186.73

ניכוי קופת גל

5%

 

15.37

 

 סיכום :

  • עד 100% משרה ההפרשה הייתה לקופת פנסיה ולא כללה את גמול ריכוז מקצוע כיון שזה לא רכיב לפנסיה .
  • מעל 100% משרה ההפרשה בגינה לקופת דפנה , ובגין ריכוז מקצוע לקופת גל .
  • סכום הפנסיה יחושב על פי הפרמטרים הבאים :
  1. הרכיבים לפנסיה בלבד – בדוגמא לעיל סך הרכיבים הנם 12,713.41 ₪ עד 100% משרה . סכומים שהופרשו בגין ההפרש מעל 100% משרה ישולמו במלואם לעובד ההוראה מיד עם צאתו לפנסיה ולא חודש בחודשו כמו פנסיה .
  2. וותק בקופה (עד 35 שנים) – ככל שקרוב יותר ל-35 שנים כך הסיכוי לקבל 70% מרכיבים לפנסיה גבוהים .
  3. נוסחת החישוב בקרן הפנסיה – לפי 3 שנים אחרונות או שיטת ממוצעים . לא אמור להשפיע באופן מהותי על גובה הפנסיה .

המסקנה בדוגמא לעיל היא שלמרות שעובד ההוראה היה משתכר בסך של 16,755.37 ₪ ברוטו לחודש , הפנסיה שלו תעמוד עם הגיעו לגיל פרישה על לא יותר מ- 7,628 ₪ ברוטו לחודש מקסימום . שזה בשיעור של 46% מהברוטו שלו בפועל . ( יכול להיות פחות מזה בכמה מאות שקלים , הכל לפי אופן החישוב בקרן הפנסיה .)

אשמח לתגובות קוראים

Share

שכר עובדי הוראה – מאמר 8

הבטחתי בפוסט הקודם כי אכנס בפוסט זה לכל נושא הזכויות הסוציאליות לעובדי הוראה אולם לפני כן אתן סקירה קצרה על חישוב שכר לשעה של מורים ממלאי מקום וזאת בעקבות כמה פניות של מורים אלי.

מילוי מקום

למורים רבים יוצא למלא מקום במהלך חודש עבודה לפחות פעם אחת . ולרוב הם מקבלים את תוספת לשכר בגין מילוי המקום המחושב לפי ערך שעה של מילוי מקום כפול שעות מילוי מקום בפועל. לרוב המורים אין מושג כלל כיצד חושב ערך שעה של מילוי מקום .
על מנת לחשב ערך שעה של מילוי מקום יש להבדיל קודם כל בסטטוס של עובד ההוראה . האם הוא מורה המשמש כחלק מצוות בית הספר או במילים אחרות מורה עם תקן או הוא רק מורה מחליף שלא נחשב כחלק מצוות בית הספר או במילים אחרות מורה ללא תקן . הכוונה במילוי מקום כאן היא למורים ממלאי מקום אשר ממלאים מקום עד 51 יום ברציפות . (מעל 51 יום ברציפות יש גם תוספת קיץ אולם דבר זה הוא לא שכיח ולפיכך גם לא ממש אכנס לזה . מי שירצה יכול לשאול אותי באופן אינדיוידואלי .)
1. מורה עם תקן
חישוב ערך לשעת מילוי מקום יעשה על פי דרגתו וותקו של אותו עובד הוראה ועם תוספת של רוב הסעיפים שהוא מקבל בשכרו הרגיל . סכום זה מחולק למספר שעות הבסיס של אותו מורה כפול 4 . לדוגמא : מורה בבית ספר יסודי – שעות בסיס 30 שעות * כפול 4 = 120 שעות. התוצאה המתקבלת הוא ערך שעת מילוי מקום למורה עם תקן .
לדוגמא : מורה מחנך בבית ספר יסודי עם שכר משולב כולל וותק וייתר הסעיפים בשכר ברוטו המגיע לסך של כ- 6,000 ₪ (שכר סביר ושכיח). מחולק ב- 120 שעות (30*4) והתוצאה היא = 50 ₪ לשעת מילוי מקום .
2. מורה ללא תקן
חישוב ערך לשעת מילוי מקום למורה ללא תקן הוא שונה מעט. כאן מתייחסים בבסיס השכר לבסיס שכר של מורה בדרגת בכיר עם 3 שנות וותק + תגבור הוראה + תוספת קיץ למרות שיכול להיות מצב שהמורה הוא עם תואר שני . בסיס שכר של מורה בכיר בשנת תש"ע עומד על סך של 3,126.34 ₪ .
לדוגמא : מורה עם תואר שני ועם 4 שנות וותק ולא נחשב חלק מצוות בית הספר – ללא תקן , אשר ממלא מקום בבית ספר יסודי . חישוב ערך שעת מילוי מקום תהיה כדלקמן :
בסיס מורה בכיר עם 3 שנות וותק = 3,126.34 ₪ , תגבור הוראה = 144.82 ₪ , סה"כ = 3,271.16 ₪ .
3,271.16 / 120 = 27.26 ₪ לשעה . ובתוספת קיץ של 20% זה יהיה שווה ל- 32.71 ₪ לשעת מילוי מקום .

תנאים סוציאליים

באופן כללי מאוד את התנאים הסוציאליים אצל עובדי הוראה ניתן לחלק ל- 3 חלקים .
1. קרן פנסיה
2. קרן השתלמות
3. קופת גמל
קרן פנסיה – נועדה לצבירה של כספים לטובת תשלום קצבה חודשית ביציאה לפנסיה . לצערנו שכרם של עובדי הוראה הוא לא סעיף אחד כגון "שכר יסוד" אלא הוא מחולק לסעיפים רבים . בגין חלק מהסעיפים מפרישים לפנסיה ובגין חלק אחר לא מפרישים או מפרישים חלקית וכו' . קיימות מספר קופות פנסיה : הכי מוכרת היא הפנסיה התקציבית והיא בעצם ממומנת על ידי תקציב המדינה . ישנה גם פנסיה צוברת וזו יכולה להיות "מבטחים" , "גלעד" , "דפנה" וכד' .
קרן השתלמות – נועד לצבירה של כספים לטובת שנת שבתון לעובד הוראה ומשם העובד מקבל את "שכרו" כשהוא נמצא בשנת שבתון .
קופת גמל – נועד לצבירת כספים על סעיפים בשכר אשר אינם פנסיוניים כגון : החזרי הוצאות וכו' .
בפוסט הבא אפרט כל אחד ואחד מהתנאים הסוציאליים .

Share

שכר עובדי הוראה – מאמר 7

בפוסט הקודם כתבתי בנושא חופשת מחלה . היום נראה את אופן החישוב של פיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו במהלך שנות העבודה .

פיצוי (תשלום) בגין ימי מחלה שלא נוצלו במלואם

המקרה השכיח ביותר לקבלת פיצוי ימי מחלה שלא נוצלו הוא לעובדים אשר פורשים לגמלאות וגילם מעל גיל 55 . (קיימים כמובן מיקרים נוספים שבהם ניתן לקבל את הפיצוי אולם הם לא שכיחים ולכן לא ארחיב את הדיבור לגביהם . )

הפיצוי יינתן על פי יתרה לא מנוצלת של ימי מחלה במהלך כל שנות העבודה כדלהלן :

ימי מחלה לא מנוצלים בשיעור שבין 0 – ל – 36% נותן 8 ימים לכל 30 ימי מחלה .
ימי מחלה לא מנוצלים בשיעור שבין 36% – ל – 65% נותן 6 ימים לכל 30 ימי מחלה.
ימי מחלה לא מנוצלים בשיעור שבין 65% – ל – 100% לא נותן כלום.

שלבי החישוב :
1. סיכום ימי המחלה המגיעים על פי חוק לכל שנות העבודה .
2. סיכום ימי המחלה שנוצלו במהלך כל שנות העבודה .
3. חישוב ימי המחלה הלא מנוצלים ושיעורם .
4. חישוב : ימי מחלה לא מנוצלים חלקי 30 כפול 6 או 8 (תלוי בשיעור הניצול בפועל – ראה לעיל) . כך מקבלים את מספר ימי השכר המגיעים לעובד = A .
5. חישוב : משכורתו האחרונה ברוטו של העובד חלקי 25 יום = B.
6. חישוב : A * B = סה"כ פיצוי מגיע בגין ימי מחלה שלא נוצלו .
לדוגמא :
מורה בכיר שכר ברוטו עם כל הרכיבים השונים 6,500 ש"ח , ותק מלא לפרישה לגמלאות , 100% משרה .
ימי מחלה מגיעים ומנוצלים (בהתאמה) = 900 ו – 250 ימים .
להלן החישוב בהתאם לשלבים לעיל :
1. 900 ימים .
2. 250 ימים .
3. 900 – 250 = 650 ימים . 650/900 = 72.22% . על פי הטבלה לעיל הוא נופל לזכאות של 8 ימי פיצוי : 100% – 72.22% = 27.78% ניצול בפועל .
4. 650 / 30 = 21.67 * 8 = 173.33 ימי שכר מגיעים לעובד = A .
5. 6,500 ₪ / 25 = 260 ₪ ליום = B .
6. 260 ₪ * 173.33 ימי שכר = 45,065.80 ₪ ברוטו לתשלום בגין פיצוי ימי מחלה .

כפי שניתן לראות על פי הדוגמא שלקחתי שכר ברוטו יחסית נמוך וימי מחלה מנוצלים מאוד סבירות ואולי אף גבוהות ולמרות זאת הפיצוי הגיע לסכום מאוד משמעותי (לפחות לי). אני מניח שעובד שעומד לפני פרישה לגמלאות לא היה מתנגד לקבל סכום כזה בנוסף ליתר הזכויות המגיעות לו .

מה קורה ששיעור המשרה הוא גבוה יותר ??

בשיעור משרה גבוה יותר מבצעים 2 חישובים :
חישוב ראשון לפי השלבים לעיל לשיעור משרה 100% ולכל מרכיבי השכר .
חישוב שני לפי השלבים לעיל ליתר שיעור המשרה מעל 100% ורק למרכיבי שכר מסוימים אשר ניתנים גם למשרה שהיא מעל 100% . לדוגמא מרכיב שכר – "גמול חינוך כיתה" לא יובא בחשבון כיון שהוא ניתן 100% גם למחנך שהוא בשיעור משרה קטן יותר .

כמה הערות לסיום הנושא :
1. ניתן (ואף רצוי) לגרור ימי מחלה ממעביד למעביד בהתקיים מספר קריטריונים (כתבתי במאמר הקודם) .
2. הפיצוי יינתן על ידי המעביד האחרון שהעובד מועסק בו .
3. הפיצוי יינתן לפי משכורתו האחרונה של העובד ערב הפרישה לגמלאות .
4. השאלה שבטח כולם שואלים היא : כמה ימים כבר ניצלתי , כמה ימים נותרו לי, כמה ימים הגיעו לי היום ובעבר ועוד ועוד . אז ככה , ב – 1 לפברואר 2009 נכנס לתוקפו התיקון לחוק הגנת השכר המדבר על כל נושא רמת פירוט זכויות העובד בתלושי השכר . לצערי החוק עד היום לא מיושם כראוי וכפי שראיתי לאחרונה לא מעט ,הוא לא מיושם גם לעובדי הוראה שמועסקים על ידי משרד החינוך. לכן אני ממליץ לכולם עוד היום לגשת למשרד החינוך או לבעלות המעסיקה אתכם ולדרוש את יישום החוק בכלל ולגבי חופשת מחלה בפרט. כפי שראיתם הסכומים יכולים להיות מאוד מהותיים ולכן למה לוותר על זה??? זה שלכם ומגיע לכם את זה כדין!!

בפוסט הבא אפתח בכל נושא הזכויות הסוציאליות לעובדי הוראה.

Share

שכר עובדי הוראה – מאמר 6

עובדי הוראה רבים מסתכלים לרוב על השכר נטו/ברוטו המתקבל בכל חודש. רבים מהם אינם מודעים כלל לזכויות נוספות המגיעות להם מעבר לשכר נטו לתשלום .
במאמר של היום ובשבועות הקרובים אתן סקירה על זכויות עובדי ההוראה מעבר לשכר בפועל.
זכויות אלו הינם חופשות מחלה , קרנות השתלמות , קופות גמל , פנסיה ועוד .
היום אתחיל בנושא חופשות מחלה .
ראשית אגדיר את המושג מחלה .
מחלה מוגדרת כ”מצב בריאותי לקוי הנוטל את כושר העבודה”. עובד הוראה זכאי לחופשת מחלה כאשר הוא סובל ממחלה מסיבה כלשהי, כגון מחלה רגילה, שמירת היריון, תאונה שקרתה מחוץ לשעות העבודה וכד’, ובתנאי שהמציא תעודה רפואית חתומה על ידי רופא.
1. מהי הזכות ?
עובד הוראה במשרה מלאה שעבד את כל 10 החודשים של שנת הלימודים זכאי לחופשת מחלה בת 30 ימים בשנה כלומר חודש בשנה (חופשת הקיץ לא נלקחת בחשבון לצורך הצבירה) . בתוך חודש זה נלקחים בחשבון גם ימי שבת וחג (אם ימי המחלה נפלו גם עליהם) חוץ מחופשת סוכות , חנוכה ופסח.
עובד הוראה שעבד פחות ממשרה מלאה זכאי לקבל 3 ימים על כל חודש שעבד . כלומר 10 חודשי עבודה מלאים מזכים אותו ב – 30 ימי חופשה.
עובד הוראה במשרה חלקית זכאי לימי מחלה ביחס למשרתו .
2. מי זכאי ?
כל עובד הוראה אשר נעדר מהעבודה בגין : מחלתו , מחלת ילדיו (עד גיל 16) , מחלת בן זוגו , מחלת הוריו , תאונה , כל דבר הקשור להריון כגון : שמירה, טיפולי פוריות , ימים קודמים ללידה ועוד.
3. ימי הצהרה
ניתן להעדר מהעבודה גם ללא אישור מחלה עד ידי הצהרה עד 4 ימים בשנה אשר יקוזזו מתוך ימי המחלה. ימי ההצהרה ניתנים למימוש פעמיים בשנה עד יומיים בכל פעם כלומר סה"כ 4 ימים . היה ובכל הצהרה מומש רק יום אחד כלומר סה"כ יומיים לא ניתן יותר לממש ימי הצהרה .
4. אופן החישוב
30 ימי מחלה מחושבים על בסיס שעות בצורה הבאה :
בסיס המשרה של העובד מוכפל ב – 4 (כמובן בהתאם ליחס שיעור משרתו) והתוצאה היא הזכות לסה"כ שעות ימי מחלה שנתיים של העובד .
חישוב ימי המחלה (היעדרות בפועל) מבוסס על בסיס שעות בהתאם להיעדרות של אותו עובד הוראה . כלומר הימים אשר העובד נעדר בהם יתורגמו לשעות ואלו יקוזזו מהשעות אשר העובד זכאי להם .
לדוגמא :
עובד הוראה עם בסיס משרה של 27 שעות . ונעדר יום אחד שבו אמור ללמד 6 שעות .
אופן החישוב יהיה : 27 * 4 = 108 שעות זכאות בשנה . מתוך זה יש לקזז 6 שעות . והיתרה לאחר קיזוז הוא 102 שעות .

5. גרירה של ימי מחלה
ניתן לגרור ימי מחלה שלא נוצלו ממעביד אחד למשנהו . עובד הוראה שחלה בתקופת עבודתו וניצל את מלוא ימי הזכאות שלו אצל המעביד הנוכחי יוכל להמשיך לנצל ימי מחלה נוספים אשר לא ניצל בעבר אצל המעביד הקודם . לצורך זה יש לגשת למעביד הקודם ולקבל ממנו אישור על ימי מחלה שלא נוצלו .
אישור זה יכול להינתן רק בתנאי ש :
• המורה לא קבל פיצויים מאותו מעביד .
• לא היו הפסקות עבודה לתקופות ארוכות אצל אותו מעביד .
• המורה יצא לחל"ת (אם יצא) כדין אצל אותו מעביד .
ברוב המקרים תנאים אלה מתקיימים.
במקרה כזה המעביד הנוכחי ממשיך לשלם משכורת לעובד ההוראה בתקופת היעדרותו כרגיל ומקבל שיפוי בגין השכר ששולם , מהמעביד הקודם .
יש להדגיש כי הסכום שישולם למעביד הנוכחי הוא בגובה השכר העכשווי המעודכן .
בפוסט הבא נראה את אופן הצבירה של ימי מחלה ודרכי המימוש שלה .

Share